טונה – מופע השקה לאלבום הבכורה "גם זה יעבור", בארבי, 27.8.15
איתי זבולון הוא גורד שחקים של כישרון הנמצא כעת בתהליך הבניה של מי שאולי הופך למנהיג (והפנים) של מהפכת ההיפ הופ הישראלי החדשה. ההוכחה לכך נגלתה בערב יום חמישי חם ולח כששמתי פעמיי אל עבר מועדון הבארבי התל אביבי פעם נוספת כדי לחוות על בשרי אירוע מכונן בחייו של זבולון, בו כאלף שלוש מאות איש הצטופפו ויכלו להחליף את טונה על הבמה באותה המידה. הם ידעו כל מילה בשיריו והזכירו לי את "רוק עצמאות" מהעשור הקודם בפרט ואת הפאסון שאביב גפן הפגין בצעירותו בכלל, ואם ברוק עסקינן-טונה מתנהל על הבמה כמו הכלאה בין שלמה ארצי וילד שהגיע לגיל מצוות. הוא התרגש ומראש הודיע שלא כל המילים יצאו לו וגרם לקהל להרגיש כאילו אנחנו בסלון ביתו ולא בחלל מפרגן עם סאונד מעולה (שאפו לאנשי הסאונד של הבארבי) שנשמע מאוזן ונקי מכל פינה במקום.
הסט הממוקצע שנדמה שזבולון ולהקתו התכוננו אליו במשך כל חייהם התחיל עם השיר הרגוע וה(כמה מפתיע) נוסטלגי "שניצלים", שהיווה חימום גרונות לקהל שהיה כל כך מגוון דמוגרפית שהבנתי את גדולתה המיינסטרימית של גלגל"צ ואת העזרה והתרומה הרבה שקיבל טונה ממנה (ומיותר לציין מהקהל) שהביאוהו עד הלום. אחרי הפתיח החביב והכרזתו של טונה כי הוא ולהקתו צריכים למשוך זמן כי הסט קצר המשיך הליינאפ עם "נשאר בחיים" הציני שהוא גם השריד היחיד ללהקתו הקודמת של טונה, "טונהמן ג'ונס", לה בסיס חומרים משל עצמה שלא נשאר ממנו כמעט זכר מלבד השיר המצויין הזה, שלטענת חבר קרוב שלי ושל טונה עצמו נכנס לאלבום בגלל הצקות חוזרות ונשנות שלו לאיתי.
אחד עשר שירים הכיל המופע, שעל כליו היו אמונים ניר דנן ויקיר בן טובים (שגם הפיקו עם טונה את אלבומו האינסטנט קלאסי לטעמי) שניגנו גיטרה ותיכנותי סאונד וסקראצ' (בהתאמה); זהר ברזילי שחבט בתופים וגרם למה שניגן להישמע כה קל כאילו הוא מקליד אותיות על מקשים ויוצר מילים בשפה בה הוא שולט; יניב בן עמי ונמרוד בר שהוסיפו את הבס והקלידים שנתנו אווירה ועומק לסאונד הבלתי מתפשר שהוציאה הלהקה.
נדמה כי כל פרט טכני ותו מוזיקלי, כל הפסקת נשימה החל מעליית הלהקה ועד סוף ההדרן, עבד בתקתוק של שעון שווייצרי ועל כך מגיע ח"ח רציני לתהל שפר שתיפקדה על "ניהול ההצגה". האמנים שהתארחו סיפקו את הסחורה והכילו את המיטב שיש לסצינה הקטנה של ישראל להציע (סולג'יי, אורטגה ונצ'י נץ' הלוהטים) ואני מקווה שבעיקר ננעץ תו תקן באשר לרמה המקצועית של מופע מוזיקלי של היפ הופ, כזה שכל מי שלא יעמוד בו לא יוכל להישאר במירוץ הרלוונטיות בדור האינסטנט. איתי "טונה" זבולון פינטז אולי על ערב השקה כפי שזכה לו אבל ספק אם דמיין כי הוא יתעלה על ציפיותיו כפי שניתן היה להרגיש ממנו ולראות על פניו. ההלם והתדהמה מהאהבה שקיבל מ-1300 איש יכל באותה מידה להגיע מרבבת אנשים ועל טונה לבחון גבולות אלה. אולי הז'אנר והסצינה של ההיפ הופ הוא קטן ומסוגר יחסית כמו ה"גטו" ממנו הוא מנסה ומצליח לצאת, אך טונה הוא בכלל רוקסטאר שבא לקצור כעת את מה שזרע בעמל כפיו וכעת כולם ישימו לב לעבודתו הקשה.
(צילום ליאו שפרמן)
