בימים אלה בוחנת רשות מקרקעי ישראל אפשרות להפחתה משמעותית של דמי היתר בגין "שטחי שירות" בנכסים ברעות ב'. כך דיווח שלמה פסי, המחזיק בתיק מכבים-רעות במועצת העיר.
טענת התושבים היתה כי מחיר הקרקע ששולם על ידי המינהלת הצבאית בשנת 1991 כלל גם תשלום עבור "שטחי שירות" – אך רמ"י בכל זאת המשיכה לחייב מאז כל מי שביקש היתר בניה לתוספת או עדכון הטאבו. הסכום הממוצע, אגב, עמד על כ-200 אלף שקל.
לפני שבועיים הגיעו למשרדי רמ"י ראש העיריה חיים ביבס, שלמה פסי ופרופ' עומר דקל. אלה הציגו את דו"ח השמאי אלי סידאווי (שהוזמן על-ידי עמותת "נאות רעות"). הדו"ח הראה כי תושבי רעות ב' כבר שילמו עבור שטחי השירות בבתיהם והיוונו את השטח. ברשות מקרקעי ישראל התנגדו למתן הפטור אבל אז נשלף השפן מהכובע, בדמות קבלת עתיקה מחודש ינואר 1992, שעל פיה שילמה עמותת "נאות רעות" (בשמה הקודם "נאות מודיעין") סכום של 5.811,813 שקלים ועוד 89 אגורות למינהל מקרקעי ישראל עבור היוון שטחי השירות בכל רעות ב'.
המסמך הפתיע מאוד את אנשי רשות מקרקעי ישראל. בתום הפגישה הודיע המנכ"ל שימרון כי הנתונים שהוצגו ייבחנו על ידי הגורמים המוסמכים ברמ"י. שלמה פסי הוסיף: "אני מעודד להיווכח שהדברים ייבחנו באופן רציני על ידי שאנשי רמ"י, שקיבלו באוזניים קשובות את טענותינו. המסמכים שהוצגו על ידינו הם מסמכים ברורים והדבר יוביל להפחתה משמעותית של דמי ההיתר שבהם יהיו חייבים תושבי רעות ב' בעבור שטחי השירות". פסי סבור גם כי תהיה הפחתה משמעותית של התשלום שיידרש ממי שיהיה מעוניין ברכישת הבעלות בנכס.
כיצד נמצאה הקבלה האבודה?
לפני כחצי שנה שכרה "נאות רעות" את שירותיו של השמאי סידוואי כדי שיכין דו"ח שמאות אובייקטיבי לקראת הפגישות עם רשות מקרקעי ישראל. סידאווי עמל במשך מספר חודשים על הדו"ח, קיבל מרשות מקרקעי ישראל את הדו"חות ואת החומרים המתייחסים לפרוייקט רעות שנוהל אז בידי המינהלת הצבאית שהקימה את רעות לטובת שיכונם של אנשי צבא הקבע במקום. על התנהלות המינהלת הצבאית בתחילת שנות התשעים אין לשלמה פסי יותר מדי שבחים: "כל סוגיית זכויות הבניה ברעות ב' נוצרה כתוצאה משרשרת החלטות שגויות של המינהלת הצבאית עוד בזמן הקמת היישוב. זה מעיק ומקשה מאד על ההתנהלות בכל הקשור לנכסים ולעלויות הכרוכות בכל פעולת נדל"ן בנכס".
כאן למעשה "הציל" השמאי אלי סידאווי את תושבי רעות ב', כאשר החליט לחפור בהררי המסמכים בארכיון רשות מקרקעי ישראל ולחפש את המפתח לפתרון הבעיה. תוך כדי כתיבת הדו"ח וחיטוט בתיקי הפרוייקט, גילה סידאווי יום אחד את הקבלה הישנה ומעלת האבק, על סך אותם 5.8 מיליון שקלים שהמינהלת הצבאית שילמה בעת הקמת היישוב למינהל מקרקעי ישראל.
"הנה מה שחיפשתי, הנה ההוכחה", קרא סידוואי המאושר ומיהר לקחת את הקבלה היקרה מפז ששכבה בארכיב רשות מקרקעי ישראל במשך 25 שנה ולטמון אותה בתיקו, כשהוא יודע שהיא למעשה ההוכחה החד משמעית לצידקת טענת התושבים.
וזה בדיוק מה שקרה: ההתנגדות הגורפת של רשות מקרקעי ישראל במשך עשרות שנים להעניק את הפטור לתושבי רעות ב' מתשלום דמי היתר עבור שטחי השירות, נפלה בדיון כשעו"ד שימרון הבין שיש בידי התושבים את ההוכחה החותכת. מאחר ורשות מקרקעי ישראל הוא גוף שמאשר את ההחלטות במסגרת הנהלה, אי אפשר היה לאשר במקום את השינוי אולם על פי נוסח הודעתו של שימרון, הבינו ביבס פסי ודקל כי למעשה רשות מקרקעי ישראל עומדת לבטל סוף סוף את החובה לשלם דמי היתר על שטחי השירות: "בתוך כחודשיים נודיע לכם על העניין" סיכם עו"ד שימרון.
ומה המשמעות בשטח? שלאחר האישור הסופי לפטור מתשלום, יוכלו תושבי רעות ב' לבצע שורת פעולות בנכס שלהם מבלי לשלם דמי היתר למינהל, כמו למשל לקרות את החניות הביתיות בפרגולות או בסככות מגן, לבנות ממ"ד למי שאין ולהימנע מתשלום דמי ההסכמה (ההיתר) בסך של כ- 200 אלף שקלים).
ומה יעשו תושבי רעות ב' שנמצאים כעת בהליכים לקבלת היתר או שהם מתכננים לבנות ממ"ד או סככה לחניה? פסי: "אני ממליץ להם לחכות חודשיים עד שרשות מקרקעי ישראל תעביר את האישור הפורמלי והסופי לגבי תשלום דמי ההסכמה, ומי שכבר החל בהליכים יכול לבקש מרשות מקרקעי ישראל הקפאה זמנית, כדאי להמתין חודשיים זה לא הרבה זמן".
והשמאי סידאווי? הוא הסביר כי "התבקשתי לחוות את דעתי בשאלה, האם במחיר שנקבע ע"י השמאי הממשלתי בדצמבר 1992 של 140 שקלים לכל מטר מרובה מבונה, נכללים גם שטחי השירות. מהחומר הכתוב שהוצג בפני (ברשות מקרקעי ישראל – י.ג) עולה כי חוזי החכירה שנחתמו עם המתיישבים של רעות ב' הם לפי הבניה בפועל ובחוזי החכירה אין איזכור של שטחי שירות".
צילום ארכיון אינגריד מולר
