46 אלף מ"ר של חדרי כיתות, אולמות הרצאות, מעבדות, משרדים, אודיטוריום, אולמות קריאה וספריה; 88 יחידות דיור כמעונות סטודנטים; שטחי מסחר ושירות הכוללים קפיטריה, מרכול, מכבסה, ובית קפה. כך תיראה המכללה האקדמית של מודיעין שתקום במרכז העיר (ליד הקניון) וצפויה לפתוח את שעריה לפעילות בעוד כשלוש שנים, לפי התסריט האופטימי.
לאחר עיכובים רבים פירסמה השבוע רשות מקרקעי ישראל את חוברת המכרז הכוללת את כל הפרטים הנ"ל. המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל-26 לספטמבר. המכרז הוא על החכרת הקרקע ל"דורי דורות" (49+49 שנה). הזוכה יישא בכל הוצאות מימון הבניה הבניה וכמובן בעלויות הוצאות הפיתוח של המגרש. המכרז מיועד רק לגופים אקדמיים פעילים.
המכללה תהיה מורכבת משני חלקים עיקריים: מרכז אקדמי ומעונות הסטודנטים (בהם יהיו גם שטחי המסחר והשירותים, שיתפסו לא יותר מ-15% משטח המעונות). כבר נקבע כי חברת "דירה להשכיר בע"מ" (או מי מטעמה) תפקח על בניית והפעלת מעונות הסטודנטים, שישתרעו על כשלושה דונם מתוך השטח הכולל של המגרש.
כשרמ"י ירדו מהעץ
מזה מספר שנים מנסה עיריית מודיעין להביא לעיר מוסד אקדמי, שיעלה את יוקרת העיר וימתג אותה גם כמרכז אקדמי. עקב החלטת הממשלה והמל"ג להגביל את מספר המכללות שיוקמו בישראל, ולהפסיק את מתן האישורים לפתיחת מכללות חדשות או אפילו שלוחות נוספות של מוסדות קיימים מחשש לפגיעה באוניברסיטאות, מנסה עיריית מודיעין לשכנע מכללה מעיר אחרת לעבור לעיר מודיעין, משימה לא פשוטה כלל ועיקר.
בשלוש השנים האחרונות נוהלו מגעים עם מספר מכללות, בהן "שערי משפט" שהביעה התעניינות אבל ללא תוצאות של ממש. רעיון המכללה כבר כמעט ונגוז, אבל לבסוף בינואר 2015 פירסמה רשות מקרקעי ישראל, את המכרז הראשון לשיווק המגרש (202 מספרו) שמיועד למוסד אקדמי, מכרז שהתברר מהר מאד ככישלון.
לפני יותר משנה, כשפורסם המכרז הראשון (שנכשל), העריך השמאי הממשלתי את שווי הקרקע ב-82 מיליון שקל. היזמים, כלומר המוסדות האקדמיים בישראל, הצביעו ברגליים וממש לא השתגעו להגיש הצעות וכך נותרו השטח שומם. ראש העיריה חיים ביבס פתח במלחמת חורמה נגד רשות מקרקעי ישראל, מחיר המינימום צנח בכ-90 אחוז, והמכרז פורסם מחדש.
באותו מכרז נכלל גם סעיף תמוה שחייב את היזם הזוכה בהשתתפות כספית בעלויות הקמת קו הרכבת של "קשת מודיעין" לחיבור העיר לקו הרכבת החדש ירושלים-תל אביב. אבל הקש ששבר את גב הגמל היה מחיר הקרקע: דרישה מצד רשות מקרקעי ישראל למחיר מינימום שערורייתי של הקרקע בגובה 41 מיליון שקל ועוד 17 מיליון כהוצאות פיתוח הקרקע, השאירו את העירייה ואת רשות מקרקעי ישראל עם המגרש הריק ובלי מכללה.
עברו כמה חודשים שבהם נדחתה סגירת המכרז פעם ועוד פעם, מתוך תקווה שיזמים ישתכנעו לגשת למכרז. ביוני 2015 ביטל ביבס את המכרז והחל להפעיל מכבש לחצים על רשות מקרקעי ישראל לשנות את תנאי המכרז. כלומר "לחתוך במחירים", והרבה.
בינתיים פעל ביבס במקביל גם בתוך העירייה ובאוגוסט 2015 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה אישרה לפצל את המגרש לשני מגרשים נפרדים. האחד בשטח 25.6 דונם למכללה והשני בשטח 3.1 דונם למעונות ולמסחר, זאת כחלק מההכנות לפירסום מכרז חדש להקמת המכללה והמעונות. ביבס אמר אז: "הבהרתי לרשות מקרקעי ישראל שחובתה להפחית את הדרישות הכספיות במכרז, מחיר מינימום של ארבעים מיליוני שקלים זאת שערוריה. המינהל הוציא את המכרז לפי תחשיב של קרקע שמיועדת למסחר וזה כמובן תעריף יקר מאד. אבל למרות שהמגרש נמצא במרכז העיר ויש שם הרבה מאד מסחר ומשרדים, מדובר במגרש שמיועד לגוף אקדמי".
בעירייה הבינו גם שצריך דחיפה שיווקית רצינית. הרעיון היה "ניישר בינתיים את הקרקע, נתחיל בעבודות הפיתוח וכשיגיע יזם הוא יוכל מיד להתחיל בבניה ללא עיכובים". ואכן כך היה. ביבס הורה לדחפורים לעלות על גבעת החול וליישר את הקרקע עוד לפני שיש בכלל מכרז וזוכה.
כך "נתקעה" רשות מקרקעי ישראל עם מגרש ריק ללא קונים במרכז העיר ועם ראש עיריה עקשן: "השמאי הממשלתי חייב להבין שאם נרצה לשווק את המגרשים בהצלחה, הוא יהיה חייב לבצע הערכת שמאות חדשה ולייצב את המחירים לרמה ריאלית, אחרת לא אתן לשווק את הקרקע".
חברי מועצה: "צריך מכללה הנדסית טכנולוגית"
אבי אלבז מציע להימנע מלימודי משפטים ומינהל עסקים. מויש לוי מציע לא להתפשר. אלעד שמעונוביץ' רוצה מכרז פחות "נדל"ני". הילה שי וזאן מציעה לסמוך על המל"ג
משאל בזק בקרב חלק מחברי מועצת העיר מגלה כי כמעט כולם רוצים לראות כאן מכללה טכנולוגית הנדסית עם דגש על לימודי סייבר ומחשבים. במקום השני נמצא תחום החינוך וה"מנהיגות".
מויש לוי, מחזיק תיק החינוך, חושב ש"צריך כאן מכללה שתביא את היתרון היחסי שלה לעיר בכך שהיא תציע מסלול לימודים ייחודי". הוא חושב שלא חייבים להקים מכללה בכל מחיר: "יגיעו הצעות טובות, הרווחנו. לא יגיעו הצעות טובות, לא יקרה שום אסון אם נחכה כמה שנים".
מאיזה סוג?
"מכללה שתתמקד בחינוך או בעלת גוון טכנולוגי הנדסי. העיקר שלמכללה יהיה פן ייחודי שימשוך לכאן צעירים".
ומה יהיה אופייה?
"קשה מאד להביא לכאן מכללה איכותית. צריך לזכור שרוב התלמידים של מכללה חדשה בעיר לא יהיו מקרב תושבי מודיעין, כי לצעירים יש נטיה בריאה לשנות אווירה ומקום ולכן צעירי מודיעין יוצאים ללמוד בחוץ. אבל למכללה כאן יש חשיבות עצומה כי היא תמשוך לכאן צעירים מערים אחרות וזה יתן תנופה חדשה לעיר".
גם הילה שי וזאן בעד מכללה טכנולוגית, אבל גם היא יודעת שהדבר איננו פשוט כלל ועיקר: "זה לא העניין לפתוח מכללה ככה סתם. צריך קודם לבדוק מה הדרישה בשוק ולאיזה מקצועות וכמובן למצוא גם את המוסדות האקדמיים שירצו להגיע לכאן ולהעניק את המסלולים האלה שאנחנו צריכים לאור הביקוש בשוק. אני אישית הייתי שמחה לראות כאן מכללה שעוסקת בתחומים הטכנולוגיים ובמדעים. אבל מהיכרות עם המל"ג אני יודעת שהמועצה לא תיתן אישור אלא אם באמת יש ביקוש למקצועות האלה ואם יש ויסות של לימודים טכנולוגיים בין שאר המכללות בארץ. המל"ג לא מאשר סתם כך לפתוח מסלול לימודים ללא בדיקת דרישות שוק".
חברת המועצה מירב פלג (מורה במקצועה): "לדעתי המכללה שתגיע, כך אני מקווה, תעסוק בעיקר בנושאים טכנולוגיים כמו מחשבים, סייבר והייטק, כי זה העתיד. אני רואה היום את תחומי העניין אצל התלמידים שלי בכיתות בית ספר יסודי והכל סביב הטכנולוגיה והמחשבים. לכן הדרישות הן לכיוון וגם בצה"ל אומרים שהמלחמה הבאה תהיה מלחמת סייבר ומחשבים. אז די ברור לי שאני רוצה לראות כאן מכללה שהטייטל שלה יהיה טכנולוגי וזה צריך להיות היעד שלנו".
חבר המועצה גבי אדרי נמנע מלהציע תחומי לימוד למכללה: "הסיבה פשוטה: אני חושב שקודם כל צריך לבצע סקר שוק ולמפות את הדרישות למקצועות המועדפים על הסטודנטים שיגיעו לכאן ללמוד. אין טעם שאנחנו כעירייה נחליט על מוסד אקדמי בעל גוון או צביון מסויים, שלא יתאים לדרישות ולביקוש. אם כך יהיה אז מה עשינו? לכן צריך לבצע מחקר שווקים רציני ואני מתכוון להעלות את הנושא בישיבת המועצה הקרובה ולהציע לראש העיר שלפני שבוחרים מוסד אקדמי במכרז, שנחליט בעצם מה אנחנו רוצים לראות כאן בעיר, ואת זה נדע רק אחרי בדיקה וסקר שוק מעמיק".
אלעד שמעונוביץ, מחזיק תיק הצעירים והנוער, מכיר היטב את רחשי ליבם של הצעירים בעיר וגם הוא מסתייג מהמצכרז שפורסם בצורתו הנוכחית: "אני מתרשם שהמכרז נבנה עבור אנשי נדל"ן ולא עבור אנשי חינוך. זהו מכרז כלכלי. מדברים בו על עלויות פיתוח קרקע ומחירי הבניה, הכל בהיבט הנדל"ני. ומה עם ההיבט הפדגוגי? צריך לזכור שהקמת מכללה היא לא הקמת שכונת מגורים או מרכז מסחרי".
איזה מוסד אתה אישית מעדיף?
"אני מעדיף מוסד אקדמי שיעסוק בתחום החינוך והמנהיגות. אלה תחומים שדי 'על הפנים' במדינת ישראל ויהיה לזה ביקוש גדול".
חבר המועצה אבי אלבז, שבתקופה מסויימת מונה על-ידי ביבס ל"פרוייקטור" למציאת מכללה מתאימה שתעבור לעיר, טען בשבוע שעבר כי הגיע אליו מידע כי חוגים חרדיים מתכוונים לשכנע את הגורמים המתאימים לקבל את המגרש כדי להקים עליו קריה חרדית, כולל מוסד אקדמי שיעניק תארים לתלמידיו החרדיים.
אלבז הביע פליאה על שרשות מקרקעי ישראל מתמהמהת במשך חודשים ארוכים בפירסום החוברת כחלק נלווה למכרז. הוא שיגר מכתב לביבס בעניין וטען כי "כנראה בעקבות זאת החלו טלפונים בהולים לרשות מקרקעי ישראל והחוברת פורסמה במהירות". בעירייה דחו את טענות אלבז כי החרדים מבקשים להקים קרייה אקדמית וגורם בכיר אמר: "החלטת המל"ג, שלא ניתן לפתוח אפילו שלוחה חדשה של מכללה קיימת, מייתרת לגמרי את טענותיו של אלבז".
ומה לדעתך צריך להיות אופי המכללה?
"אני סבור שאופי המכללה צריך להיות ייחודי, יותר בכיוון של הנדסה, מדעים ומקצועות שיש להם ביקוש ותרומה למדינת ישראל. מקצועות כמו מינהל עסקים, משפטים ואחרים שאפשר למצוא במכללות רבות, הם בעדיפות שנייה".
צילום אינגריד מולר
