כשיצא הסרט "תעביר את זה הלאה" בכיכובם של קווין ספייסי, הלן האנט והיילי ג'ואל אוסמונט היה אסף בר יוסף בקושי בן 9. קשה להאמין, אבל היום, בגיל 23, הוא אחראי לפרויקט זהה כמעט, המעודד אנשים לעשות מעשים טובים באמצעות כרטיסים.
טוב שיש חברים
בר יוסף, בעבר תושב רעות והיום תושב מודיעין, היה פעיל תמיד. מלבד הכדורסל ששיחק בתיכון, היה פעיל בצופי רעות, שם הדריך ילדים ונדבק בחיידק ההדרכה. ההנאה שבעשייה הזו הביאה אותו להגיע לפני הגיוס למכינה קדם צבאית. "זו הייתה שנה משמעותית עבורי." הוא מספר. "שנה בסימן עשייה חברתית ומנהיגות. עכשיו אני חוזר לשם כחייל משוחרר במטרה להדריך מאוגוסט למשך שנה. אחרי המכינה התגייסתי, הייתי שנה בטייס וחתמתי ויתור. משם עברתי לפקד בנח"ל. פיקדתי על חיילים שאיתם הייתי מהטירונות, דרך "צוק איתן", סך הכל הייתי איתם שנה וארבעה חודשים, עד לשחרור שלי לפני שלושה וחצי חודשים."
איך הגעת לפרויקט הזה?
"דניאל הר-לב הוא החבר הכי טוב שלי עוד מהמכינה. בנובמבר, לפני חצי שנה בערך, הוא עבר לתל אביב. באתי לבקר אותו בדירה החדשה והוא סיפר לי על הרעיון שעלה לחבר שלו על פרויקט עם כרטיסים. בהתחלה הייתי סקפטי. היה לי ברור מאליו שצריך לעשות מעשים טובים. למה צריך כרטיסים? ככל שחשבתי על זה זה נראה היה לי יותר הגיוני. הוא הודיע לי שהוא רוצה אותי איתו. זה התחיל למשוך אותי ופתאום שמתי לב שהתחילו לי רגעים שאם למשל עזרתי למישהו ברחוב אמרתי לעצמי שאם היה לי כרטיס, בדיוק עכשיו הייתי צריך להעביר לו אותו. התחלנו לאט. קודם כל פתחנו דף בפייסבוק וחיפשנו מעצבים וציירים שיעצבו לנו כרטיסים. הגענו לבתי ספר לאומנויות והציעו לנו הרבה עיצובים שאת חלקם בחרנו ואספנו. בהתחלה הייתה לנו חלוקת עבודה ברורה. אני יותר טוב בכתיבה באינטרנט, מצגות לתורמים וכן הלאה, בזמן שדניאל היה בשטח. עם הזמן שנינו התחלנו לעשות את שני הדברים. למדנו מזה המון. אנחנו עדיין לומדים מזה. זה אתגר שיווקי ויחצ"ני רציני."
השניים הבינו גם די מהר שלא יצליחו לממן את הפרויקט לבד, ולכן ניסו להשיג מימון. הם פנו לחברות מסחריות ולעמותות במטרה לקבל תרומה כספית להפקת הכרטיסים אבל נתקלו בסירובים."נתקלנו במבויים סתומים של חברות שרצו למסחר את זה או להרוויח מזה. הבנו שגם עמותות שאמורות לעזור לאחרים, רוצות להרוויח מזה כסף ולכן החלטנו על מימון המונים כי אנשים הם החומר הכי טוב שיש. אם עכשיו אנשים יתלהבו כמו שאנחנו התלהבנו והחברים התלהבו, נוכל להפוך את העולם. כשפתחנו את פרויקט המימון ב"הדסטארט" הייתה מידה של ספק, אבל הרמנו את עצמנו. חודש היינו בתחרות כל יום. בפייסבוק דיברנו עם אנשים ופתאום דברים התחילו לעבוד. אני מלצר בפאב במודיעין. לקראת הסוף, אנשים התחילו להגיע אלי בעבודה ולשאול אם זה אני מהכרטיסים. זה מחמיא, אם כי זה ממש לא מה שאני מחפש, אבל זה אומר שזה הגיע לתודעה מספיק כדי לשמח אותי ולהבהיר שאנחנו בכיוון הנכון."
עכשיו תורך
את הרעיון המקורי העלה בעצם חבר של הר-לב, שהחליט לא להמשיך בפרויקט עצמו. "הרעיון עלה בתקופה שבה הוא הרגיש שהוא מקבל הרבה טוב מאנשים אחרים וניסה להחזיר ולעשות טוב בחזרה, אבל לא תמיד קל לעשות את זה. זה נראה לא נורמטיבי. לעשות בלי לקבל בחזרה זה לא מובן מאליו. שיהיה ברור שגם אנחנו מרגישים ככה. אנחנו לא כאלה צדיקים. רצינו להחזיר את זה גם אצלנו וגם אצל אחרים, את הדיבור והעשייה הזו. יש משהו חשוב במוחשיות, לכן הכרטיסים. המטרה היא ליצור שרשרת אנושית של מעשים טובים, כמו בסרט "תעביר את זה הלאה". יצירת השרשרת האנושית הזו של מעשים טובים מתבצעת דרך הכרטיסים. המעגל הראשון של הכרטיסים הוא של אנשים שמעבירים את הכרטיסים בלי שמישהו עשה עבורם מעשה טוב, פשוט כי הם רוצים לתת וליצור את הגל הראשוני. הגל הזה, הראשוני, אמור ליצור את השרשרת. כל כרטיס מייצג שרשרת נפרדת שאמורה להמשיך עד אינסוף. אני עושה מעשה טוב, נותן לאדם שעבורו עשיתי את המעשה את הכרטיס ואומר לו שעכשיו תורו, ושעכשיו הוא אמור לעשות מעשה טוב למישהו ולהעביר את הכרטיס הלאה. הפרויקט הוא ללא מטרות רווח, כי הרווח נוגד את רוח הפרויקט."
עצבו לנו כרטיס
את המימון ביקשו השניים כדי להדפיס את הכרטיסים ולדאוג להפצה. "הכרטיסים נראים כמו כרטיסי אשראי. אחרי שנכווינו מתורמים גדולים שרצו לוגו על הכרטיס וסירבנו כי זה נוגד את הרוח של הפרויקט. ניגשנו להדסטארט והחלטנו שכל אחד ייתן כמה שהוא יכול, ויהיה שותף בפרויקט. כל אחד מה-245 אנשים שתרמו הם שותפים מלאים בפרויקט. מי שנתן 30 ₪ מקבל כרטיס ומכתב תודה. מי שנתן 200 מקבל 5 כרטיסים. אם קיבלת 5 כרטיסים אתה צריך לעשות מעשים טובים ולהעביר אותם הלאה. זה היופי וזה מה שניסינו להעביר. עכשיו האנשים האלה הם חלק מזה. אנחנו צריכים להשקיע בזה עוד כדי שיבינו את זה."
השניים לא עצרו בבתי ספר לאומנויות במטרה לעצב את הכרטיסים."את העיצובים של הכרטיסים אספנו מכל האוכלוסייה, סטודנטים, חיילים, אמנים מבוגרים, תיכונים, ילדים בקייטנות, באנו למגמות אומנות וישבנו איתם שעתיים. בתיכון מוזות ביפו לנוער בסיכון, בתיכון אלון ברמה"ש. זו הייתה עבודה כיפית. הם הבינו את הרעיון והתרשמו ועשו דברים מאוד מעניינים. הרעיון היה להנפיק 50 אלף כרטיסים עם 50 עיצובים שונים. בפעימה הראשונה נוציא 20 אלף כרטיסים עם 20 העיצובים הטובים ביותר שיש לנו. בעוד חודשיים נעבור לפעימה שנייה של 30 אלף כרטיסים. בתקווה שנצליח להשיג עוד עיצובים ועוד אנשים שיירצו לעבוד איתנו. לעשות את הכרטיסים יותר יפים ומושקעים."
איך התגובות?
"התגובות שקיבלנו יוצאות מן הכלל. זה מתחיל מהמכרים שתמיד בהתחלה ציניים או סקפטיים. יצאנו בסיסמאות של "להפיץ את הטוב" שנשמעות נאיביות, אבל לאט לאט שוקע הרעיון ואנשים מתחילים להבין את המהות. מישהו אמר לי שהסתובב ברחוב וראה מישהי שזקוקה לעזרה ועזר לה, וחשב לעצמו, כמו שחשבתי אני, שאם היה לו כרטיס היה נותן לה. זה יוצר מודעות לצורך של האחר. אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים יוצרים קשר ומספרים כמה שהתלהבו."
הסרטון שצילמו השניים עבור פרויקט ההדסטארט מראה מציאות אוטופית כמעט שבה שורה של אנשים עושים מעשים טובים למען האחר ומעבירים את הכרטיס עם לוגו הפרפר זה לזה בשרשרת אינסופית של מעשים טובים. את הסרטון צילמו בעצמם בעזרת חבר, כשאסף ודניאל עצמם ערכו אותו עבור פרויקט הגיוס שפתחו.
"זה היה אחד האתגרים הגדולים. אתה צריך להעלות את זה למודעות תוך זמן מסוים ולהשיג את הכסף. עשינו את הסרטון לפני שהתחלנו בפרויקט, והפצנו את זה רק ברשת החברתית ומפה לאוזן. מפה לשם כולם ראו את הסרטון גם בלי שהכירו אותנו בכלל. הפוסט של הסרטון שותף כ-3000 פעמים. אברי גלעד פנה אלינו מערוץ 20 והופענו שם. זה נהיה ויראלי וטוב שזה תפס. הרשת החברתית הפכה את זה למשהו שתופס. זה עזר לנו להגיע ל-30 אלף ושש מאות ש"ח רק משותפות של תורמים. 245 אנשים שמצאו לנכון לתרום לפרויקט שלנו."
היכן עומד הפרויקט היום?
" אני לא יודע כרגע לומר באיזה שלב של הפרויקט אנחנו. רק היום שלחנו את העיצובים לדפוס. עוד שבועיים נעשה אירוע השקה עם כל השותפים בהדסטארט. עם זה אנחנו הולכים קדימה. עכשיו צריך להפיץ את הכרטיסים. גל ראשון והלאה. יש לנו 1000 חברים וזה עדיין לא מספיק. דיברנו עם מפקדים בצבא, תנועות נוער וכן הלאה. הרבה מפקדים בצבא ראו בזה אקט חינוכי, פנו אלינו וביקשו לתת לחיילים שלהם. בגלל זה הפעימות. כשנראה שנצליח להוציא 20 אלף כרטיסים, נמשיך. מרגע שסיימנו לשחרר אותם נחכה. אין לנו מדד לאם זה הצליח ואם לא. רק אם יהיה לזה הד ציבורי. דף הפייסבוק אמור לשמש כבמה למעשים הטובים שנעשים. מי שרוצה לספר סיפורים, מישהו רוצה לספר על מישהו שעזר לו להתניע את האוטו. אפשר להצטלם עם המעשה הטוב ולהעלות לדף שלנו. זה הכיוון. הוויראליות החברתית היא מה שיצליח להרים את הפרויקט."
איך תרצה שהפרויקט ימשיך?
"בגלל שאין לנו את המדד, התקווה שלנו היא שזה פשוט יצליח. שזה יעבור. הילד שהתחיל את זה בסרט לא ידע שזה יגיע לממדים שזה הגיע. גם לא בסוף. אנחנו עושים את זה פחות כדי למדוד את זה. ברגע שזה ישתחרר אתה מקווה שהרעיון מספיק חזק כדי שזה יקרה. אני סומך על אנשים. אני מאמין באדם. אני מאמין שיש משהו בהרגשה של לתת לאחר מבלי לקבל שיכולה להרים פרויקט כזה לשמיים."
איך משיגים כרטיסים?
"מי שהיה שותף במימון יקבל כרטיסים. אנחנו מחפשים עדיין מפיצים. זה יהיה או דרך מוסדות חינוכיים ותנועות נוער, תיכונים, חוגים, אבל לא לבודדים. לא כל אחד יקבל כרטיס כי אנחנו לא רוצים שאנשים ישמרו אותם לעצמם. כל כרטיס עולה לנו 25 ₪. לא רוצים שזה יהיה כמו כרטיסים של חשפניות בתל אביב שנזרקים ברחוב. הלכנו על קונספט של כרטיס אשראי כדי שאנשים ירגישו את המחויבות. דוגמה קלאסית, אני נוסע באוטו וממהר נורא ופתאום רואה רכב שתקוע בצד. המשכתי לנסוע ואמרתי לעצמי שמישהו כבר יעצור לו. אם היה לי את הכרטיס אולי הייתי עוצר כדי להעביר את הכרטיס הלאה. זה משהו מוחשי. אתן לו כבלים ואמשיך לנסוע. מקסימום אאחר, אבל זה משהו שנמצא לי מוחשית בכיס. זה יתפוס."
למה לא לחלק את הכרטיסים לכל מי שרוצה?
"לא כל אחד יקבל את הכרטיס כי יכול להיות שאנשים שלא מזדהים ישמרו כי הוא יפה, או יזרקו אותו, או יתחילו לאסוף כרטיסים. אנחנו עומדים לתת את זה לשכבה י' של תיכון מסוים למשל, לפני זה אעמוד מול כל השכבה ואדבר איתם. רק אחרי שהם מבינים את הרעיון אתן להם את הכרטיס. ברגע שהם מגיעים לבן אדם הם אצלו, לא קל להשיג את הכרטיסים האלה. הם נדירים כמו זהב טהור. היעד הוא שאנשים יקבלו את הכרטיס ויגידו לעצמם 'יש! כמה חיכיתי לזה'."
מה אחרי ה-50 אלף?
"אם זה יצליח ויתפוס תאוצה גדולה אני לא רואה סיבה שלא יהיה גל שלישי עם עוד עיצובים. אחרי הגל שלישי נעצור להערכתי. אנחנו נורא נהנים מזה אבל אולי נלך לפרויקטים אחרים באותו כיוון."
המהות היא המעשה
כשאסף מראה לי את הכרטיס אני תוהה למה המשפט שמופיע עליו מופיע רק בשפה העברית. "בדמיון שלי מישהו עושה מעשה טוב ואז מסביר לאדם שמולו את הפרויקט לפני שהוא מעביר לו את הכרטיס. אולי מפנה אותו לפייסבוק. הטקסט שעל הכרטיס הוא לא המהות. המהות היא המעשה וההסבר שמלווה אותו כשהאדם מוסר את הכרטיס הלאה."
איך הגיבה המשפחה?
" אימא שלי הייתה סקפטית בהתחלה. היא לא הייתה בעד. היום היא תומכת נלהבת. לקח זמן לעכל. היא ואחי כבר מעלים רעיונות המשך. בגדול שתי המשפחות תומכות."
איזה השפעה תהיה לפרויקט על החברה?
"אני ריאלי. קשה לי לראות משהו שיגרום עכשיו לכולם לעשות מעשים טובים ויביא לכך שהכרטיסים יעברו בקצב מסחרר. אני מקווה שאנשים יבינו כמה זה קל לתת. זה לא מובן מאליו אבל זה כל כך קל לתת בלי לקבל בחזרה. הפרויקט הזה גורם לי להיות בנאדם יותר טוב. הוא מזכיר לי שחובת ההוכחה עלי. קודם כל עלי."
בתמונה אסף ודניאל. צילום: אינגריד מולר
