בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופט יעקב שינמן, יפתח בעוד מספר שבועות את המשפט שבו תובעת עמותת נאות רעות את עיריית מודיעין (או יותר נכון את המועצה המקומית לתיכנון ובניה של העירייה) על לא פחות מסכום של 84 מיליוני שקל, בטענה כי העירייה הפקיעה בזמנו את מבני הציבור שברעות מבלי לפצות את העמותה שהיא בעלת הנכסים.
השבוע הגישה עיריית מודיעין כתב הגנה לקראת פתיחת המשפט, בו היא טוענת באמצעות משרד עורכי הדין הררי טויסטר ושות' כי למעשה יש לדחות על הסף את התביעה וכי אין לתביעה שום הצדקה. בפתח כתב ההגנה טוענת העירייה כי כל טענה בכתב התביעה, בה לא הודתה הנתבעת מוכחשת בזאת, העירייה טוענת בכתב ההגנה כי על בית המשפט לדחות את התביעה מחמת העדר עילת תביעה, חוסר יריבות, היעדר זכות, התיישנות ושיהוי עצום בהגשתה (שנים רבות כל כך לאחר ההפקעה – י.ג).פרקליטי העירייה מנסים לצייר את אנשי עמותת נאות רעות כמי שפעלו בחוסר תום לב: "לפנינו ניסיון חסר תום לב של תובעת להיכנס בדלתות בית משפט, באמתלא של תביעת פיצויי הפקעה, בתביעה שעילתה לכל היותר כספית ושהיא התיישנה לפני עשרים וארבע שנים".
רקע
התביעה עוסקת במספר מבני ציבור שהוקמו מכספי העמותה שהם כספי המתיישבים, בתקופה שבה הקימו את רעות, לפני שהעיר מודיעין נוסדה כלל. לאחר איחוד העיר הועברה הבעלות על מבני הציבור לידי עיריית מודיעין שכללה כבר את רעות, אולם למרות פניות רבות של תושבי רעות, העירייה לא פיצתה את התושבים על השקעה כספית גדולה בהקמת המבנים
בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד משה קמר על סך כולל של 84.1 מיליוני שקל בערכי שנת 1993, מפרטים ראשי העמותה את רשימת הנכסים הארוכה, שבגינם היא דורשת פיצויים.
הרשימה כוללת בין השאר חמישה בתי ספר שנבנו ברעות, בהם בית ספר רעים, תיכון מו"ר, יסודי מו"ר, ברנקו-וייס ובית הספר עמית. עלות הקמת בתי הספר בכתב התביעה מגיעה לסך כולל של 23.4 מיליון שקל.
בנוסף תובעת העמותה פיצוי בסך 4,560,000 שקל בגין הפקעת שלושה מעונת יום, ועוד 2,687,500 שקל בגין הפקעת שישה גני ילדים, 4,785,000 שקל בגין הפקעת 18 מקלטים ציבוריים ברחבי רעות, 2,379,900 בגין הקמת בית כנסת ומקוה, 8,766,000 בגין הפקעת הקאונטרי-קלאב השכונתי, הכולל בריכה מקורה ובריכה חיצונית, מגרש חניה גדול ומבנים.
בנוסף תובעת העמותה 465,000 שקל על הפקעת מגרשי הספורט שהקימה העמותה ברעות ועוד 19,607,500 שקל על תשתיות מים וביוב, 17,435,000 מיליוני שקל עבור סלילת כבישים ומדרכות ברחבי רעות. התובעים מבקשים מבית המשפט לחשב את הסכומים העדכניים החל מים 1.1.1993 ולצרף הפרשי ריביות והצמדות, כך שהסכום העדכני בתביעה מגיע לכחצי מיליארד שקל.
בכתב התביעה, שמסתמך על הערכת השמאי ארז כהן שסייר ובדק את כל הנכסים הללו, טוענת עמותת נאות רעות כי "הקמתן של כל התשתיות הנדרשות ליישוב נעשו ע"י העמותה ומתקציבה, שמימונו הגיע מחבריה, על קרקעות שהוקצו לה ללא תמורה ע"י מינהל מקרקעי ישראל, למטרות ציבוריות".
אלא שבסוף שנת 1992 הופקעו הנכסים שהוגדרו כמבני ציבור, וב- 12 לנובמבר 1992 פורסמו ברשומות שהנכסים הללו הופקעו לטובת הרשות המקומית דאז כלומר: מכבים-רעות.
עו"ד משה קמר המייצג את עמותת נאות רעות, טוען בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד, כי התובעת שבנתה והקימה את התשתיות והמבנים הציבוריים, על החלקות הציבוריות שהופקעו בידי הנתבעת, זכאית לקבל פיצויים בעד הפקעתן של התשתיות והמבנים: "יודגש כי הפיצויים הנתבעים אינם כוללים את שווי הקרקעות הציבוריות שהועמדו לרשותה של התובעת על ידי מינהל מקרקעי ישראל".
אז מי שחשב שפצעי איחוד העיר משנת 2003 הגלידו, וששני הצדדים השלימו עם האיחוד שבמידה מסויימת נכפה עליהם, כנראה שהתבדה והפצעים נפתחים מחדש ובעצמה רבה בתביעת הענק שעומדת להתברר בשבועות הקרובים בבית המשפט בלוד, דווקא בימים שרעות מציינת חצי יובל להקמתה.
בתמונה רעות. מבני הציבור הופקעו כבר ב-1992 (צילום אינגריד מולר)
