ראשון הגיע אבי טולדנו. לא הזמר אלא בחור חביב בשנות השישים שלו, כיפה על ראשו ובידו קלסר עבה. "זה מפרייקט שורשים של הבת שלי בבית הספר", הוא מסביר ומנופף בניירת שבה הצטייד, כאילו ממש ברגע זה הוא ניגש לשגריר ספרד בישראל ותובע חזרה את גאוותו האבודה שנגזלה מאבותיו אי שם בשלהי המאה הארבע עשרה עם הגירוש הגדול.
בואו נעשה סדר בבלגן: ההודעה הדי מפתיעה של ממשלת ספרד, שהם רוצים בחזרה את היהודים הספרדיים, לא ממש הפתיעה את מי שמכיר את הנושא. בטח לא את ז'נין ליטמנוביץ, שהיא דווקא אשכנזייה טהורה "אני פולניה וייקית" היא צוחקת. אבל לז'נין, שמעורה היטב בחיים פוליטיים ומכירה כל שגריר זר שמכהן או כיהן בישראל, ובספרד עבדה הרבה שנים בשגרירות האמריקנית, ההכרזה של מלך ספרד על החוק החדש שמעניק אזרחות כמעט אוטומטית לכל יהודי שיוכיח כי שורשיו מספרד – רק עשתה טוב.
ולמה טוב? כי ז'נין כבר עוסקת כמה שנים בעבודת בילוש יסודית אחר צאצאי מגורשי ספרד היהודיים, ובעבודת המחקר שלה היא הגיע אחורנית עד לסביבות שנת 1450 בחיפושים אחרי שורשי כמה משפחות יהודיות והיא מכירה כמעט כל משפחה ספרדית וכל חמולה שבטעות אפשר לזהות את מוצאה ממרוקו או צרפת. "כולם בסוף מספרד", היא צוחקת. "גם האשכנזים מפולין וגרמניה במקור הם מספרד".
וכך, כשמלך ספרד חתם על הצעת החוק שפותחת חלון הזדמנויות בן שנתיים ימים לכל יהודי שירצה לקבל אזרחות ספרדית, ז'נין כבר היתה ערוכה. בתוך יומיים-שלושה היא אירגנה את כל המידע הנחוץ, קבעה תאריך, שיגרה מיילים לכל מי שצריך וכך ביום ראשון בערב התאספה הקבוצה הראשונה של תושבי מודיעין ועוד כמה ספיחים מחוץ לעיר, בביתה בשדרות עמק איילון, כדי לשמוע איך סוף סוף אפשר לקבל אזרחות ספרדית כדת וכדין.
הייתי כאן קודם
"תדעו לכם שבכל אדם ספרדי שני זורם גם דם יהודי בצורה כלשהי", היא סיפרה לחבר'ה שבאו עמוסים בניירת. טולדנו הביא קלסר, גם שאלתיאל הביא את הדרכון של אבא שלו ואת תעודת המעבר ועוד כמה מסמכים. אבל חצי הסהר האדום שהתנוסס מעליהם גרם לי לתהות, "שאלתיאל, המסמכים מטורקיה, לא מספרד", אני חוקר.. "נכון", עונה לי אבי שאלתיאל. נולדתי באיזמיר אבל אבי ומשפחתי הם ממשפחה ספרדית אמיתית".
"ואיך תוכיח את זה?", אני שואל.
"בשביל ה באתי לשמוע את ז'נין", הוא משיב בצחוק, ומספר איך הוא נוסע בכל שנה פעמיים שלוש לטורקיה לטייל ולבלות בלי פחד מארדואן.
האמת, חלק מהאנשים היו ספקנים, חלק מאמינים בני מאמינים, ביכולתם כמובן להשיג את הדרכון הנכסף. קורסיה, למשל, הביא עימו את ספר הקהילה של מילייה – עיר בחלקה הדרומי של ספרד שהיתה אכסניה מכובדת במשך מאות שנים לקהילה יהודית ענפה, בהם גם בני משפחת קורסיה.
"הנה בוא תראה", דחק בי קורסיה, שהוא בכלל מנהל המעבדות של טבע בהר חוצבים בירושלים. הוא דיפדף בספר הקהילה העבה, הגיע לפרק העוסק בנפטרים, ואז פתח בעמודים שבהם רשומים היהודים על פי סדר הקבורה בחלקות ולפי הא"ב ואפילו הם נרשמו לפי התאריך העברי. כך נרשמו בספר הקהילה כל הנפטרים הקבורים בבית הקברות במילייה.
"תראה תראה כמה קורסיה יש כאן ברשימה", הוא מצביע בהתרגשות על הטורים הארוכים של שמות הנפטרים. אני מציץ ורואה קורסיה ועוד קורסיה ועוד אחד, בשורה ארוכה ארוכה. "איך אתה יודע שאלה קרובי משפחתך?", אני מקשה. אבי קורסיה תוקע בי מבט ומחייך, "הנה יש לי את תעודת הלידה של אבי. הוצאנו את התעודה מהעירייה במילייה. הוא נולד שם אז כמובן שאלה בני משפחתי".
אני ממשיך להערים קשיים כאילו אני הקונסול הספרדי: "ואיך תדע מי סבא רבא שלך ומי דוד שלך?", "הא טוב את זה אני לא יכול לדעת בוודאות. אבל מספיק שיש לי את תעודת הלידה של אבי וכתוב שהוא נולד במילייה, נכון ז'נין?".
המלכה איזבלה מתחרטת
ז'נין, כמו מורה, קוראת לכולם להתיישב והשיעור מתחיל: "אני רוצה לעשות לכם סדר בדברים". היא מספרת על השתלשות האירועים שהביאו לתהליך החקיקה, ספרד מסתבר נתונה במשבר כלכלי כל כך עמוק ויש חשש רציני שכלכלתה תקרוס, וכמו תמיד שצריך כסף וצריך את החוכמה הכלכלית, פןנים ליהודים, ככה זה, ולכן כאילו לא חלפו יותר מחמש מאות שנה מאז שלטון האימים של האינקוויזיציה ואיזבלה – מלך ספרד שהוא פחות ספרדי מאבא של קורסיה, כי מלך ספרד לא נולד בספרד, אבל הוא קורא ליהודים לשוב הביתה.
ז'נין לא מתרגשת מהקריאה ומסבירה לכולם ש"למרות החוק החדש תזכרו שיש 'חלון הזדמנות' רק של שנתיים ימים. מי שיפספס אפילו ביום אחד, הלך עליו". "מה אנחנו צריכים לעשות" שואל טולדנו, "קודם כל לתכנן נכון את התהליך, להתחיל כבר היום כי שנתיים עוברות מהר".
ז'נין מסבירה לכולם כיצד לאסוף את המסמכים, ובעיקר אילו מסמכים צריך. "אם יהיה אפילו מסמך אחד חסר, ידחו את הבקשה. את הקונסול לא מעניין שמלך ספרד ממש שמשתוקק להחזיר את היהודים לארצו. הקונסול חייב את כל המסמכים וזה אומר שלפחות מסמך אחד חייב להעיד שהמשפחה מוצאה מספרד".
"מה זה אומר? תני דוגמא?", כך ע', שמבקשת לא לפרסם את שמה בעיתון. "למשל את הכתובה של אמא או סבתא שלך. זה מסמך מאד חשוב, שיכול לאשר קודם כל שהמשפחה יהודייה ושנית שבאמת המשפחה מספרד, כי בכתובה כתוב היכן מקום הלידה".
אזרחות = צ'ופרים
מסתבר שהרבה מתושבי מודיעין מתעניינים בדרכון הספרדי או האירופי לצורך העניין, שהרי ספרד חברה באיחוד האירופי ולכן כל מי שמחזיק בדרכון ספרדי רשאי לנסוע בחופשיות ברחבי מדינות האיחוד האירופי, לעבוד באופן חוקי בכל מדינות האיחוד, לגור שם ללמוד וגם להנות מהתנאים הסוציאליים כמו ביטוח לאומי, דמי אבטלה, ולימודים חינם באוניברסיטאות, צ'ופרים לא מבוטלים עבור הישראלים שחורקים שיניים שנים לקבל את ה'גרין קארד' האמריקני.
"כולם מדברים כך שהדרכון הספרדי שהם רוצים לעצמם הוא בעצם כדי שהילדים יוכלו לטייל וללמוד באירופה. אבל אנחנו לא מהגרים ולא עוזבים את ישראל", אומר טולדנו. וז'נין מדגישה: "החוק הנוכחי לעומת הקודם שהיה תקוע, אומר במפורש שיהודי שמקבל דרכון ספרדי לא חייב לחיות בספרד פרק זמן מסויים".
טולדנו נרגע. גם קורסיה מחייך. בצד יושב די בשקט איש בשנות החמישים או השישים. הוא מציג את עצמו כשלמה קופרמן, "מה לקופרמן וספרד?", אני מברר. "הא", הוא מחייך, "אמא שלי נקראה משיח והיא מבולגריה והרבה יהודים ברחו מספרד לבולגריה. אז באתי לשמוע".
החוק הספרדי החדש, שעוד טעון אישור סופי בפרלמנט הספרדי אחרי שאושר בממשלה, פותח כיום פתח לכשלושה וחצי מיליון ישראליים לקבל אזרחות ספרדית. "זה מספר אדיר" אני אומר וז'נין מחייכת: "ברור לכולם ששלושה מיליון ישראליים לא יעזבו את ישראל אבל הספרדים עושים עסק לא רע, כי הם בבעיה כלכלית קשה. תחשוב שרק ההליך של הרישום ופתיחת התיק, נניח שרק מיליון ישראליים יירשמו וכל אחד ישלם מאה אירו לפתיחת התיק, זה מאה מיליון אירו. זה לא אוויר לנשימה עבורם"?
העיקר שתביאו כסף
ז'נין יודעת על מה היא מדברת, ספרדית היא שפת אמה של האשה הטמפרמנטית הקטנה שנולדה בפרו ועם השנים, לאחר שעלתה לישראל, החלה לחקור את מוצא היהודים הספרדיים. היא מקושרת למאגרי המידע הגדולים ביותר בקהילות היהודיות בספרד, מחוברת לספריות החשובות במכוני המחקר הספרדיים ולאוניברסיטאות ונמצאת בקשרי עבודה עם פילולוגים, חוקרים אנתרופולוגיים ופרופסורים לסוציולוגיה ולתרבות.
"הכלכלה הספרדית היום קורסת", היא מספרת. "לבנקים בספרד אין היום כסף לתת הלוואות לעסקים אפילו בהיקף של כמה מיליוני אירו. אם יהודים שיקבלו אזרחות ספרדית גם יביאו חמישים או מאה אלף אירו ויקנו בית נופש על החוף בקוסטה דל סול או בעיר אחרת, זה יתן זריקת עידוד לכלכלה הספרדית".
בהקשר הזה לז'נין יש יתרון גדול, שכן רק בשנה שעברה היא התמנתה לנציגת משרד התיירות של אנדלוסיה בישראל. המשימה שלה תהיה בקיץ הקרוב להתחיל ולהביא תיירים ישראליים בעיקר צאצאי יהודי ספרד, ל"ביקורי שורשים" בערים היהודיות הבולטות, בעיקר גרנדה וסיביליה וגם טולדו כמובן ועוד עשרות ערים ועיירות בעלות אופי יהודי היסטורי.
"הספרדים כמהים לתיירות מישראל, הם בונים על טיולי השורשים האלה, היא אומרת. רק בשבוע שעבר ביקר במודיעין נציג מאחד הבנקים בספרד, על ארוחת צהריים טובה דנו החבר'ה בצדדים הכלכליים של הבאת התיירים לספרד. "אין לכם מוגש איזה תרומה יכולים הישראלים לתת לכלכלה הספרדית", היא מחייכת. "בדיוק כמו שהיהודים תרמו אז לכלכלה הספרדית, רק שאז האינקויזיציה התגברה על הכל וספרד היום מבכה על חטאי העבר".
בוא נציץ ברשימות
הנוכחים לא מפסיקים לשאול וז'נין מנסה לתמצת: "אתם צריכים עכשיו לחפש מסמכים בבית. תכינו הכל ואז אני אעדכן אתכם מתי החוק עובר סופית ואז הם יתחילו לספור שנתיים ימים. השעון מתקתק, לכן צריך להכין הכל". "ומה יקרה אז?", שואל מישהו. "ניקח את הניירת לעורך דין? הרי צריך כאן איזה ייצוג משפטי".
ז'נין, שידעה שהשאלה תבוא, מוכנה: "ממש לא. זה לא בית משפט וכשאתה הולך לקונסול לקבל את האישור אתה לא יכול להביא איתך עו"ד לפגישה. את המסמכים אתה אוסף בעצמך. אז מה העו"ד יעשה? יכין את התיק, יגבה ממך חמשת אלפי שקלים והפקידה שלו תסדר את המסמכים בקלסר. זה מה שיקרה ואז הוא יגיד לך, זהו התיק מוכן, עכשיו תיגש לקונסוליה".
"ואיך את תעזרי לנו?", מקשים הנאספים. "אני לא אלך איתכם לקונסול, אבל אני גם לא אגבה סכומים כאלה. אני אעזור לכם, ראשית לחפש ברשימות את השמות, כי יש הרבה גירסאות לרשימות, בכלל השבוע כולם היו מבולבלים, אף אחד בישראל לא ידע מה הרשימה האמיתית של שמות משפחה שיש להם את הזכאות להיכלל בהסדר. יש כמה רשימות וצריך לדעת איך זה עובד".
מסתבר שגם הקהילה היהודית הספרדית הכינה רשימה של כל השמות היהודיים הספרדיים כדי לסייע למחוקק הספרדי, אבל גם המדינה עצמה הכינה רשימה וכל קהילה בנפרד גם לה יש שמות יהודיים שלה והבילבול רב. "אני אעשה לכל אחד סדר בדברים", אומרת ז'נין.
צילום יהודה גולן
