משנכנס אדר מרבין בשמחה ואילו הח"מ מרבה בהרהורים על התקרנפות המסורת הדתית שלנו. אין לי שום בעייה עם פורים, נהפוך הוא (ככתוב במגילה). זה אחלה חג שבעולם. אבל כשמסתכלים עליו ושואלים שאלות, מתגלה תמונה רחבה יותר עלינו ועל האמונות שלנו.
99 אחוז מהלכות ומנהגי חג הפורים הם שברי חגים וקרנבלים שנקרעו מעמים אחרים. שלא לומר "חיקוי". תהלוכת העדלאידע היא כמובן שיקוף של כל קרנבל שאתם מכירים מתרבויות אחרות. גם מסורת ההתחפשות מגיעה כמובן מהגויים שעשו זאת קודם, שלא לדבר על ההיתר להשתכר בפומבי ולעשות שטויות. יכול להיות שגם אוזן ההמן נגנבה מאיזה קונדיטור אוסטרי, לא בדקתי.
ייאמר שוב: טוב שאימצנו את המנהגים האלה, כי בזכותם יש לנו אישור להתקרחן ולהנות מהחיים. אבל עלינו להודות לרבנים ולאדמו"רים ולצדיקים שחיו לפני 600 שנה, שאינם כמו צאצאיהם החיים כיום. שוו בנפשיכם סגן רב בעיר שדה שלשולחנו מובאת הידיעה כי אחד החסידים אימץ לו איזו "הלכת גויים" משעשעת (נגיד לרוץ אחרי שוורים באמצע העיר עם עגבניות). עד סוף היום, החסיד הזה ובני משפחתו ימצאו את חפציהם ארוזים על מונית בדרך לגלות.
זה לא יפריע לפוסק ההלכה (שהחמרתו אמנותו) להתחפש בפורים הקרוב כמו שעשו הנוצרים בוונציה, להשתכר ולרקוד כמו שעושים המולאטים בריו דה ז'נרו, ולהכריז על כל אלה כ"מצווה גדולה מאלוקים שזכות ניתנה לנו לבצע אותה".
