האמת היא שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי מאז הבוקר. כבר שעתיים שלא שמעתי מה קורה עם עמונה והרי לפי היקף ההתעסקות התקשורתית ב-40 המשפחות המתגוררות שם על ראש ההר נדמה שמדובר בלא פחות משואה לאומית.

ספק אם התעסקנו ב-600 אלף ההרוגים בסוריה ובמיליונים הגוועים ברעב באפריקה ובאסיה  כפי שהקדשנו תשומת לב לעמונה. אז נכון שעניי ביתך קודמים אבל רבאק מה קרה?

ואם כבר עניי ביתך קודמים אז מה דעתכם לתת עדיפות למאות אלפי המשפחות החיות בינינו ומלקטות מזון ומבקשות תרומות כדי להתקיים? ואולי נקצר את התורים לניתוח במערכת בריאות מקרטעת? ויתכן שננסה לפתור את בעיות התחבורה התוקעות חצי מדינה מדי בוקר בפקקים אינסופיים ועוד לא הוצאנו חצי מילה על פסיקת מבקר המדינה מלפני 24 שעות: "אין תכנית רב שנתית כוללת לטיפול בעורף האזרחי".

האמת הג'וב הכי טוב במדינה הוא זה של מבקר המדינה. אנחנו מקציבים לו 360 מיליון שקל בשנה לניהול המשרד שלו והוא מדפיס ספרים עבי קרס, מצטלם בזמן הגשתם לנשיא המדינה וממהר לחזור ללשכתו כדי להתחיל לכתוב את הדוח הבא שלו ששווה כשלג דאשתקד.

לעתים יותר מדי קרובות דומה שכל מה שהמבקר מגלה כל העם יודע לפני ולא צריך את הדוחות שלו. שיקום מי שחשב שהעורף שלנו מוכן למלחמה הבאה. צעירים היינו וכבר זקנו ואנחנו יודעים שברגע שיפלו טילים בחיפה או בתל אביב כמעט שום דבר לא יתפקד וכל אחד יצטרך לדאוג לעצמו. הבעיה היא שגם נסראללה יודע זאת.

בכלל נראה לי שהיחידי שמחכה לדוחות המבקר הוא נסראללה כי מהם הוא למד מהן נקודות החולשה שלנו ולשם הוא מכוון את מאמציו. לדעתי, הוא גם היחידי שיתנגד לסגירת משרד המבקר במידה ותעלה הצעה לסגור אותו. הוא יהיה מוכן לשלם הרבה יותר מ-360 מיליון שקל לשנה כדי שהמשרד יתפקד כהלכה.

אז מה אתם אומרים האם בסוף תהיה תשובה הרת גורל לשאלה: האם להזיז כמה בתים בעמונה עשרות מטרים ימינה או שמאלה. אני מהמר שזה יהיה ימינה כי החבר'יה האלה לא מוכנים לשמוע את המילה שמאלה. הם יסכימו כנראה לפנות את הישוב רק שלא יזכירו להם את המילה שמאלה.