כשקראתי את הכותרות על נסיקתה של "יש עתיד" בסקרים נזכרתי שמודיעין נחשבת לאחד ממבצרי המפלגה הזו. "עיר העתיד" שרוב תושביה נמנים על מעמד הביניים – מהחומר הזה עשויים חלומותיו של יאיר לפיד. ולמי שלא זוכר: בשתי מערכות הבחירות האחרונות זכתה המפלגה לרוב קולות המצביעים בעיר. ממש כך.
אם תושבי מודיעין מצטיירים כמצביעים נאמנים למפלגה, מיהם מאות האלפים האחרים שקפצו על העגלה השבוע? הייתכן כי מדובר באותם "חולות נודדים", אלה שמשנים את דעתם מעכשיו לעוד חמש דקות לפי הכותרת האחרונה שנשמעה ברדיו? כנראה שכן.
דפוסי ההצבעה והתמיכה בארצנו הם נגטיביים. אין דמות חזקה להזדהות עימה וכל מה שנותר הוא להצביע "נגד". זה לא דבר כך גרוע, אגב. כל עוד אנשים נוהרים לקלפיות וממשים את זכותם הדמוקרטית. מבט על מה שנעשה בארה"ב כיום מגלה שגם האחות הגדולה שלנו לוקה באותה מחלה.
המשחק כולו מתנהל במגרש של "מי ייבחר?" על השאלה "ומה יעשה כשייבחר?" קצת יותר קשה להשיב. קדנציית הבזק של לפיד במשרד האוצר לא הוציאה ממנו ניצוצות של גאונות. אפילו לא בינוניות. אם האיש הזה יהיה יום אחד ראש ממשלה – מדינת תטרך לגדל זקן ענק כדי שיהיה לו על מה להתגלח.
הפופולאריות של לפיד היא משל עצוב על מצבנו. העובדה שזהו האיש היחיד שמאיים על שלטון נתניהו ממחישה את גודל הוואקום. שניהם מלכי הפייסבוק, הטוויטר, השליפות הטלגניות ומשפטי המחץ. כנראה שעם "מנהיגים" כאלה נצטרף לחיות גם בשנים הבאות.
