קמפיין רחב בשם "שישי ישראלי" הציף את שלטי החוצות והמסכים והצית במהירות מאמרי ביקורת שהתלוננו כי הוא "מתנשא ומעליב". לכאורה את החילונים, אלה שמוצגים בו כעדר בהמי שרק קבלת שבת כהלכתה תחזיר לו צלם אנוש.
קמפיין "שישי ישראלי". (אתר רשמי, פייסבוק)
במשך שנים נהגו החרדים וממשלות ישראל למרר את חיינו באמצעות חוקים שונים שפגעו באהבה הטבעית שלנו לשבת. הם עשו כמעט הכל כדי להשניא אותה עלינו (עד היום, מי שאין ברשותו מכונית מרותק לביתו בסופי שבוע). דודו גבע המנוח ויבדל"א קובי ניב היטיבו לאבחן זאת באימרה "יותר מששמרו ישראל על השבת – השבת דפקה אותם כמו שניצל!" אך למרות זאת אוהבי שבת נותרנו, וגם למשפחתיות יש אצלנו פינה חמה. המסר שאותו מבקשים להעביר בעלי "שישי ישראלי" מקובל עלינו מראש. קידוש או לא קידוש.
תמוהה בעיני ההתקפה על הקמפיין. הנה מגיעים אותם יהודים מאמינים (שבשגרה אני כועס עליהם בשל מאה דברים אחרים) ולשם שינוי, במקום להטיל עלינו גזירות או להטיף לנו, באים בכוונה טובה ובאמצעים הסברתיים. במקום ללחוץ את ידם, מוצאים דופי גם בזה.
למה הדבר דומה? לאותו עם ששלט בעם אחר, וזה התקומם נגד הכיבוש באמצעים רצחניים. העם השולט דיכא את המרד ואמר: "עם אלה, עד שלא יפסיקו לרצוח ויפנו לאמצעים מדיניים – אני לא מדבר!". לאחר שמת מנהיג הנשלטים (רוצח לא קטן בעצמו) פנה יורשו לאמצעים המדיניים. ומה ענה העם השולט? ניחשתם נכון: "עם אלה… אני לא מדבר".