מדי שבוע מקפידה שרת התרבות רגב להגביר את עוצמת העלבון שהיא מטיחה באינטלגנציה של אזרחי ישראל. זה נראה כאילו היא מתעקשת להבהיר כאן נקודה: אנחנו נעשה כאן "שכונה" ומי שלא מתאים לו, שיחפש מי שינענע אותו.
החוצפה הבלתי נתפסת שלה ליחצ"ן תוכנית טלויזיה של אמן מסויים עברה כמעט ללא מענה. אחרי הכל – מי שיאמר כי מדובר באדם עם היסטוריה בעייתית ומה פתאום שר בממשלה עושה בכלל דבר כזה, יקבל על הראש ביב של שופכין וגידופים. כי ברצותה רותמת רגב את כל מי שמוצאו מזרחי ל"מחנה" שלה והכל כאן זה מלחמה. אם אתה לא מסכים – אתה אויב ובוגד. תן לנו כבוד יא קאזה, או סתום.
התגוללותה על גל"צ ששידרה תוכנית על מחמוד דרוויש היא כבר ביזיון לא רק לנו אלא גם להוריה ולכל מי שעסק בחינוכה. הרי מותר המדינה הדמוקרטית מהמתחזות לדמוקרטיה (מישהו אמר טורקיה וה"טיהורים" של ארדואן?) הוא הבחירה לדבר על הכל ולעסוק בכל. כולל יוצרים ואמנים היסטוריים שלא נמנו על אוהבי ישראל. אנו גאים על כך שמותר ונכון להשמיע את ואגנר, לראות את סרטי דיסני (אנטישמי עם תעודות) ולנסוע במכוניות של פורד (כנ"ל).
בשלושת המצבים האלה אף ישראלי לא מאמץ את דעותיהם של הנרי, וולט וריכארד. למה? כי הוא לא אידיוט כפי שרגב מדמיינת אותו.
רגב רוצה "להעלים" מהזירה הציבורית דמויות היסטוריות שהיא לא אוהבת. אבל כמו כל בריון קשקשים היא חכמה רק על חלשים. נראה אותה מתעסקת עם יבואני פורד או נציגי דיסני בישראל. נראה לכם?
