ערב חג החרות נפרד מתפקידו אלוף פיקוד העורף, אייל אייזנברג בהכרזה שאם תפתח החזית הצפונית מצד חיזבאללה ושות' העורף שלנו צפוי לחטוף כ-1500 רקטות ביום עם מחיר של מאות הרוגים לפחות.
על פי ההערכות יש לחיזבאללה ארסנל של כ-130 אלף רקטות כאשר את המספר המדויק איש מלבד נסראללה אינו יודע. בכל מקרה מדובר בכמות רקטות שאם הייתה מאיימת על ארה"ב למשל אז הממשל האמריקאי המנומס כלפי איראן היה מוחק את האיום מעל פני האדמה גם אם המחיר היה עשרות אלפי הרוגים בצד המאיים. ופסל החרות המתנוסס בדרומה של ניו יורק אפילו לא היה מוחה דמעה אחת בודדה.
האלוף אייזנברג מצייר תרחיש אימתני תוך רמיזה די ברורה שהעורף אינו מוכן למציאות כזו של נפילת גשם כזה של רקטות מדויקות במקומות הכי רגישים במדינה. הוא מציין כי לרבע מהאוכלוסייה אין מיגון ממשי, מה שמבטיח את ועדת החקירה הבאה שתשאל שוב, למה? איך לא ידענו? ומי האחראים?
את המידע המדאיג מאוד הזה אנחנו מקבלים זמן קצר לפני ליל הסדר וחג החרות. כשכולנו מסובים סביב שולחן הסדר וקוראים שוב ולא מאמינים את מה שנאמר בהגדה של פסח: "שבכל דור ודור קמים עלינו להשמידנו…". אז למי שמחפש עוד הוכחה לקיומו של האל בבקשה…הכל כתוב ומכתוב מלמעלה.
המסקנה מאיומי השכנים הקרובים והרחוקים שלנו היא שבכל רגע ורגע אנחנו צריכים להיות הכי חזקים והכי מוכנים. אין לנו את הפריווילגיה למצמץ אפילו לשנייה. ואם נעבור את הפסח בשלום בפתח כבר ממתינים יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות, שכולם ביחד וכל אחד מהם לחוד יזכירו לנו שוב ושוב מה המחיר שאין לו ורע ששילם העם היהודי כדי שתהיה לו נחלה זעירה על פני האדמה.
מה שקורה באירופה בשנים האחרונות מביא אותנו למסקנה שאין בלתה שעל "המלון" הזה ששמו מדינת ישראל יש לשמור בכל מאודנו כי עמי העולם לא השתנו. מה שהיה הוא שיהיה ואם אין אנחנו לנו מי לנו?
המסר הזה חייב לחלחל לדור הצעיר הנוהר בהמוניו לחפש את עתידו בברלין ובמדינות מערביות אחרות. לעולם לא תוכלו לברוח מיהדותכם. היו גאים על כך. אני יכול להבין אתכם אבל לעולם לא אקבל זאת. אל תשכחו לחזור ולצערי גם אם תשכחו, השכנים החדשים מעבר לים יזכירו לכם זאת.
