גל רפיח בן ה-21 ממודיעין וחבריו לא הצליחו לצאת מהמדינה האסייתית וכעת הם שוהים במתחם דירות בבירה ומחכים לחילוץ • "החשש הוא שאנחנו לא יודעים מה יקרה בהמשך"
(בתמונה: רפיח (במרכז) וחבריו בנסיון שכשל לחצות את הגבול לתאילנד)
בצל משבר הקורונה קראנו כולנו את הדיווחים על מטוסי אל על שהשיבו לישראל מטיילים במוקדים שונים בעולם, אולם מתברר כי לא כולם הצליחו לשוב הביתה.
גל רפיח בן ה-21 ממודיעין הוא אחד מהם, כאשר בימים אלו הוא שוהה במתחם דירות בבירת לאוס ויינטיאן יחד עם 17 מטיילים ישראלים נוספים, כאשר במקביל לנסיונות למצוא דרך לצאת מהמדינה הם גם מתחילים להתכונן לאפשרות שיחגגו את ליל הסדר רחוק מהבית.
גל, מה שלומכם?
"אנחנו סבבה, בהתחשב בנסיבות כמובן".
מתי הבנתם שהמצב מסתבך?
"אני נמצא בלאוס כבר שבועיים, כשרוב הזמן הסתובבנו צפונית לעיר הבירה. לאט-לאט ראינו שאנשים מתחילם לעזוב את המדינה והחלטנו לרדת דרומה ולראות איך ממשיכים מכאן. ההחלטה הראשונה הייתה לעזוב את לאוס ולחזור לישראל. חזרנו לבירה והזמנתי טיסה, אבל רבע שעה אחרי שעזבתי את משרד הנסיעות הודיעו שכל קווי הטיסות הסדירים מבוטלים".
איך המשכתם מכאן?
"התרכזנו כל הישראלים בהוסטל, יצרנו קשר עם הקונסולית ואז התחיל שבוע עם ארבעה ניסיונות לצאת מהמדינה ואפס הצלחה. ניסינו לעלות על טיסה לבנגקוק שבוטלה, כמו גם טיסה דרך סין. אחר כך הייתה טיסת חילוץ מבנגקוק שניסינו להגיע אליה, אבל חיכינו שעות בגבול בין לאוס לתאילנד ובסוף לא נתנו לנו לעבור. אתמול היה עוד ניסיון לעלות על טיסה ללונדון דרך סיאול, אבל היה סיכון שהטיסה תתעכב מעל לשש שעות ונצטרך להיכנס לבידוד במתקן ממשלתי בקוריאה למשך שבועיים אז וויתרנו על הרעיון".
בימים האחרונים התמקמו גל וחבריו בחמש דירות במתחם בבירת לאוס, בהמתנה לחילוץ מהמדינה ובמקביל להכנות לאפשרות שהחילוץ לא ייצא לפועל. "בינתיים לשמחתנו אף אחד לא זקוק לתרופות מיוחדות", מספר רפיח. "יש פה עוצר כללי ומותר לצאת מהבית רק למטרות מוגדרות. הלכנו לעשות קניות וראינו שיש כבר מדפים שמתרוקנים. יחסית מצבנו בסדר כרגע, אבל החשש הוא שאנחנו לא יודעים מה יקרה בהמשך. מערכת הבריאות כאן לא ממש מפותחת ומזלנו שכולנו בריאים כרגע".
ההורים שלכם כבר משתגעים דאגה?
"בטח, ההורים בלחץ מאוד גדול. אבא שלי כל הזמן מנסה להעלות עוד רעיונות איך לצאת מהמדינה ולהחזיר אותנו לישראל. יש לחץ מאוד כבד מצד ההורים שנחזור הביתה".
ומה מצב הרוח שלכם?
"זה לא פשוט. כל אחד לוקח את זה אחרת. אנחנו במצב שכל פעם התנפצה התקווה ברגע האחרון. זה קשה מנטלית להתאכזב כל פעם כשאתה לא מצליח לצאת, אבל זה שאנחנו ביחד עוזר למצב הרוח. עשינו חנוכת בית, אנחנו מארחים אחד את השני ומשתדלים להישאר אופטימיים. אני מסתכל על זה כחוויה. תמיד רציתי להרגיש את החוויה של לגור בחו"ל והנה קיבלתי אותה, גם אם זה ממש לא מה שתכננו בטיול הזה".
יש גם פחד להידבק ולמצוא את עצמך חולה בקורונה במדינה לא מפותחת?
"אני בטוח שיש לחלק מאיתנו פחד כזה. אצלי פחות, כנראה שאני בהדחקה מסויימת".
חושבים כבר על ליל הסדר?
"כן, מתחילים לחשוב על זה. יש טיסה שאולי תצא בשבוע הבא ואולי נשיג אישורים, אבל כבר מתכננים את ליל הסדר. מחר נעשה קניות ונשתדל שיהיה לנו חג שמח".
