רשלנות היא דפוס ההתנהגות של רובנו. אנחנו לא מקפידים. מעגלים פינות, או אם תרצו מקמבנים את המציאות לפי רצוננו

אנחנו מדינה רשלנית. מכיוון שמדינה היא סך כל אזרחיה הפירוש הוא שאנחנו מדינה עם אזרחים שרשלנות היא דפוס ההתנהגות של רובנו. אנחנו לא מקפידים. מעגלים פינות, או אם תרצו מקמבנים את המציאות לפי רצוננו. בקיצור, אנחנו חלטוריסטים מהמעלה העליונה. אגב, בהפוך על הפוך, זו הסיבה שאנחנו מדינת סטארטאפ. תחשבו על זה.

תאונות העבודה והנפילה כמו זבובים מפיגומים הן רשלנות ולא יד המקרה. רשלנות היא גם כאשר טימופיי הילד בן ה-9 צונח אל מותו בחוף בת ים. רשלנות היא גם זיהום האוויר במפרץ חיפה הגורם לתושבי מפרץ חיפה למות יותר ממחלות לב ומסרטן. רשלנות היא גם כאשר טובעים בבריכות ובים ונסחפים אל לב הכנרת. גם כאשר שוכחים ילד ברכב סגור כשבחוץ 40 מעלות זו רשלנות וכמובן תאונות הדרכים. רשלנות היא גם האופן שבו נוהלה חקירת הילדה בת השבע שנאנסה בישוב באזור מודיעין.

ואם לא די לכם בדוגמאות הללו מהשבוע האחרון יש עוד אלף. השורה התחתונה היא: זה בידיים שלנו. אנחנו אשמים. בכל פעם הרשלנות הזאת פוגשת אותנו בצומת אחרת של החיים שלנו בארץ הזאת. פעם אני הרשלן ופעם את/ה.

רשלנות היא גם באופן שבו מנוהלת המדינה ורבים ממשרדי הממשלה ובעיקר מערכת הבריאות והרווחה ומשטרת ישראל. רוצה לומר: אין כמעט פינה בחיינו שאינה נגועה ברשלנות ולכן התוצאה היא: מדינה מקרטעת המייצרת אזרחים עצבנים וחסרי מנוח. אם תרצו זו התורה כולה על רגל אחת ועוד לא אמרנו מילה על הרשלנות של מלחמת יום כיפורים, מלחמות לבנון הראשונה והשנייה וצוק איתן. הרשלנות גובה פעמים רבות את מחיר החיים עצמם וזה מיותר ואף מהווה עבירה על הציווי האלוהי: "ושמרתם על נפשותיכם".

מה לנו כי נלין? בידינו הדבר. בידינו לתקן זאת וליצור כאן גן עדן אנושי. האם זה אפשרי? כנראה לא בדור שלי. כדי להסיט את נושאת המטוסים של מדינת ישראל ממדינה רשלנית למדינה מתוקתקת אנו זקוקים לשנות דור. אף פעם לא מאוחר אבל יפה שעה אחת קודם.

מי ייתן ונשכיל לפקוח עיניים ולשחרר מאיתנו את הקוד הלאומי: "יהיה בסדר…" וכך הלוואי ונעבור את הקיץ הקרוב הבא עלינו לטובה בפחות קורבנות בכל תחומי חיינו. זו משימה אפשרית והרווח בצידה – מי ישורנו.