רמי קושניר שהגיע למודיעין ללווית אימו של חברו הטוב, נתקע בתחנת הרכבת בלי מונית • לעזרתו נחלץ המאבטח בתחנת רכבת מרכז, אביאור רחמים

(בתמונה: אביאור רחמים. מתוך דף הפייסבוק שלו)

רגע לפני חג הפסח הנה לכם סיפור אנושי נחמד, כזה שיחמם את הלב בין שלל הסיפורים החדשותיים מעוררי הדאגה, על מאבטח בתחנת רכבת מרכז במודיעין שהשאיל את רכבו לאדם זר לחלוטין, שהתקשה לתפוס מונית כדי להגיע בזמן ללוויה בבית העלמין בעיר.

האתר YNET פרסם בסוף השבוע את סיפורם של רמי קושניר, תושב גבעת עדה, והמאבטח בתחנת הרכבת בעיר אביאור רחמים. תחילתו של הסיפור ביום רביעי שעבר, כאשר בשעות הצהריים מגיע לעיר ברכבת קושניר, שהיה בדרכו להשתתף בלוויית אימו של חברו הטוב שהתקיימה בעיר. כאשר הגיע קושניר למודיעין וניסה להזמין מונית, גילה כי אין אף מונית פנויה והבין כי הוא עמוד לאחר ללוויה שכבר עמדה להתחיל. גם אוטובוס שעבר במקום לא עצר לקושניר, שנותר חוסר אונים בתחנת הרכבת בסמוך לקניון.

על פי דבריו של קושניר, כאשר ניגש אל מאבטחי הרכבת במקום וביקש לדעת האם ניתן להגיע לבית העלמין ברגל, הוציא המאבטח אביאור רחמים את מפתחות רכבו מכיסו והשאיל אותו לקושניר. רחמים סיפר ל-YNET: "עשיתי את זה בטבעיות. אמרתי לו "סע מהר, שלא תאחר". לשאלה האם לא חשש להשאיל את רכבו לאדם זר, השיב רחמים: "לא פחדתי שהוא ייעלם עם הרכב, זיהיתי שהוא במצוקה וכל מה שרציתי זה לעזור. אמנם זו הפעם הראשונה שהלוויתי את הרכב שלי למישהו שאני לא מכיר, אבל המאבטחים פה תמיד עוזרים ללקוחות ברכבת, זה חלק מהשירות. היו פה עובדים שחששו שהוא לא יחזיר את הרכב, אבל אני הייתי בטוח, רק דאגתי שהוא יגיע להלוויה ובחזרה בשלום".

למחרת האירוע, ואחרי שהחזיר כמובן לרחמים את רכבו בתום הלוויה, פרסם קושניר בעמוד הפייסבוק שלו את הדברים הבאים: "השעה קרוב ל 15.00 וזו גם השעה שמתחילה הלוויה. ניגשתי לאיש האבטחה של הרכבת ושאלתי ביאוש איך יוצאים מכאן? שאל לאן, אמרתי ללוויה. תוך שניה בלי להסס מוציא המאבטח את מפתחות הרכב שלו מגיש לי אותם ואומר – רואה את הרכב בחוץ? קח, סע לבית העלמין. לקח לי כמה שניות של מבוכה שאלתי אתה רציני או צוחק עלי? אמר האיש קח וסע מהר פן תאחר. שמו אביאור!!! ואכן איש עם אור נסעתי בכיתי על אובדן האמא אבל גם זלגו לי דמעות של התרגשות על פגישה עם אדם שמשום מקום הביא דבר מקסים ומדהים כיף לדעת שיש אנשים מדהימים כמו אביאור שמסתובבים בנינו בהחלט מקור להשראה. כשהחזרתי לו את הרכב הוא אמר לי תודה על הזכות שהיתה לו לתת לי את הרכב. תודה לך איש מדהים".