"בשנה שעברה היו בכיתה של הבן שלי 37 ילדים, השנה התווספו עוד אחד או שניים, והמספר כבר מתקרב לארבעים. אני מרחמת על המורה  ומרחמת על התלמידים. אני מבינה שמודיעין היא עיר בצמיחה מתמדת, אבל כדאי שמישהו יחשוב על ריווח הכיתות לפני שמוסיפים לנו עוד מעבדת מחשבים"

נחטא לאמת אם לא נציין שעד כה, שבועיים לפתיחת שנת הלימודים, ובניגוד לשנים קודמות, טרם נצפו סערות ענק באופק. בוודאי שלא כאלו המאיימות על פתיחה תקינה של שנת הלימודים. שני מוקשים עיקריים עומדים כרגע על הפרק ומקשים על פתיחת השנה ברגל ימין. האחד הוא שינוי הרכבי הכיתות, פיצול וערבוב תלמידים ושכבות בחלק מבתי הספר, וצפיפות גואה בחלק ניכר מכיתות הלימוד.

בבית ספר 'נתיב זבולון' התבשרו ההורים השבוע כי שכבת כיתות ג' העתידית צפויה לעבור מהפך, ובשל צמצום מספר התלמידים, ככל הנראה יהפכו שלוש כיתות ב' לשתי כיתות ג'. "יש פה בעיה אמיתית", מספרת השבוע אם לאחת התלמידות, "לטעמי זהו מחטף ממש להודיע דבר כזה שבועיים טרם הלימודים, כאשר רוב ההורים בחופשה מחוץ לעיר. יתרה מכך, יש כאן התעלמות מוחלטת מחוסר היציבות שמשדרים לילדים, בגלל החלוקה לבנים ולבנות הנהוגה בכיתות ה' בבית הספר. האם יתכן לחלק את הילדים בכיתה ג', ואז בכיתה ה' שוב? איזה הורה שפוי יסכים לכך? מדוע שילדינו יסבלו מעבר מ-24 ילדים בכיתה ל-38 בעוד שבועיים, ואז בעוד שנתיים שוב יחלקו אותם?". גם בבתי הספר 'קשת' ו'האלה' מתמודדים ההורים עם בעיה דומה, שהחלה עוד לפני תום שנת הלימודים. להורים נודע כי בבית הספר מתכוונים לערבב את שכבת הכיתות ולחלק את התלמידים מחדש. הסיבה למהלך בבתי הספר הללו נבעה מבעיות נקודתיות של אלימות בחלק מן הכיתות, והפתרון – משום מה – היה שיבוץ מחדש של התלמידים, דבר שצפוי לקרות בתחילת שנת הלימודים. סוגיה שנייה, כאובה ומוכרת היטב, היא הצפיפות בכיתות הלימוד בעיר. מדד הצפיפות העירוני עומד על 32 תלמידים בכיתה, הרבה מעבר לממוצע העולמי (24) ואף יותר מהממוצע הארצי (29). 

צילום אינגריד מולר