בריבית דריבית אנחנו משלמים על דפוס ההתנהגות שלנו כישראלים בלתי ממושמעים, המחפשים קיצורי דרך, קומבינטורים מהמעלה הראשונה, מחרחרי ריב ומדון המתנהגים במרחב הציבורי כאילו היה זה ג'ונגל אנושי

חלפה שנה ואנחנו עדיין מדשדשים כאילו הנגיף התגלה והתפשט רק אתמול. אם למישהו לא ברור אז אנחנו בכאוס מוחלט. אין דין ואין דיין ואין הנהגה ואין אמון ואין אכיפה ויש רק דבר אחד- נגיף עיקש ההולך ומתפשט.

הא, אמת הדבר שיש גם חיסונים, אבל בשורה התחתונה לא קורה שום דבר מעודד המצביע על כך שהקורונה בדרך להיות זיכרון רחוק. ההנהגה כשלה ועל כך אין קמצוץ של ויכוח אבל הכשלון הקולוסאלי הזה הוא של כולנו.

אנחנו כעם משלמים בריבית שוק אפור את מחיר המנטליות שלנו כישראלים. בריבית דריבית אנחנו משלמים על דפוס ההתנהגות שלנו כישראלים בלתי ממושמעים, המחפשים קיצורי דרך, קומבינטורים מהמעלה הראשונה, מחרחרי ריב ומדון המתנהגים במרחב הציבורי כאילו היה זה ג'ונגל אנושי שבו הכול מותר. כמובן שאין זה נכון לעשות הכללות אבל בשורה התחתונה זו ההתנהגות הדומיננטית בחברה שלנו. מה הפלא אם כך שגם בית הנבחרים שלנו מצמיח לנו "מנהיגים" הנראים ומתנהגים כמו רוכלים בשוק.

פני הנבחרים כפני העם. אנחנו קוצרים את פירות המנטליות חסרת הנימוס והתרבות שלנו. בואו נשים את הדברים על השולחן ונביט במראה שדמות העם נשקפת ממנה: כ-20 אחוזים בלבד מאזרחי המדינה נושאים באמת על כתפיהם את כל השאר בכל ההיבטים המקיימים מדינה. בעיניי זהו נס ממשי ואם יש סיבה מדוע אני מאמין בבורא עולם זו אחת מהן.

ואם הרוב המכריע של העם יודע לקחת יותר מאשר לתת אז מה לנו כי נלין על הבחירה שהחלק הזה של העם בוחר את בחירותיו כפי שהוא בוחר ומדוע הסיכוי להחלפת שלטון החאלטורה הנוכחי הוא קטן.

על חלק מהסיבות לעיל חרב הבית הראשון ואחריו הבית השני והוגלינו מארצנו ועמי העולם השמידו וטבחו בנו פעם אחר פעם ואנחנו מסרבים ללמוד אל הלקח הכל כך פשוט ובסיסי של ערבות הדדית, אהבת איש לרעהו וצניעות אל מול היקום. האל בטובו ניסח זאת בקצרה, מסר למשה וזה העביר את לוחות הברית לעם שהתברר כקשה עורף וכנראה גם קשה הבנה.

המסקנה היחידה ואין בלתה היא שרק אם כל אחד ואחת ייקחו אחריות מלאה על שמירת הכללים מול הקורונה- ננצח. זה בידיים שלנו אם חפצי חיים אנחנו.