למרגלות חורבת חרובה, הנמצאת בחלקו המערבי של השטח המוניציפלי של מודיעין (סמוך לחווה האקולוגית ולאזור התעסוקה), הציבה העירייה שלט בסדרת שלטי "מודי – מסע בארץ החשמונאים". השלט קובע שחרובה מזוהה עם היישוב העתיק כפר חרוב, וש"במאה השנייה לספירה חיו בכפר זה אחים שלחמו ברומאים והריגתם הביאה לפרוץ מרד בר כוכבא". בדומה לכך כותב זוהר ברעם, איש יקר שעוסק מזה זמן רב בתולדות האזור, כי מרד בר-כוכבא "פרץ ביישוב 'חרובא'…זה קרה אחרי שארבעת אנשי מגבית הנשק למימון המרד של בר-כוכבא נרצחו בחרובא על ידי הרומאים" (מודיעין News, 7 במאי 2015, עמ' 74).
מהו הבסיס לטענה שפרוץ מרד בר-כוכבא קשור לכפר חרוב, או חרובא? במדרש איכה רבה, שזמנו אינו ברור אך המאוחר ללא ספק למרד בר כוכבא בכמה מאות שנים, מופיע קטע שפרופ' מנחם מור, מחשובי החוקרים של מרד זה, מתרגם אותו מארמית לעברית כך:
"שני אחים היו בכפר חרובא ולא היו מניחים רומאי שעבר שם שלא היו הורגים אותו. אמרו: עיקרו של דבר נביא את כלילו של הדריאנוס ונשימהו בראשו של שמעון, שהנה הרומאים באים […] מייד גרמו עוונות ונהרגו. והביאו את ראשיהם אצל הדריאנוס" (מנחם מור, מרד בר-כוכבא, עוצמתו והיקפו, ירושלים 1991, עמ' 75).
ואולם, אין להסיק מקטע זה שמרד בר כוכבא פרץ בשטח המצוי כיום בתחום המוניציפלי של מודיעין. ראשית, הזיהוי של כפר חרובא שבקטע האמור עם החורבה במערב מודיעין אינו ודאי כלל. שנית, החוקרים שעסקו בקטע זה בשנים האחרונות שללו את ערכו כמקור היסטורי, והמחקר היסודי האחרון העוסק במרד בר כוכבא, ספרו של ויליאם הוֹרבֶּרי שיצא ב-2014 בהוצאת קיימברידג', אינו מוצא לנחוץ להתייחס לקטע הזה כלל. שלישית, אפילו אם נדחה את דעת המומחים לנושא ונרצה לקבל את הקטע כעדות היסטורית, לא יהיה בו כדי להעיד שמרד בר-כוכבא פרץ בחרובא / כפר חרוב; אפשר אולי לפרשו כמצביע על מרידה מקומית שקדמה למרד בר-כוכבא. וכמובן שאין בקטע רמז כלשהו לארבעת אנשי מגבית-נשק של בר כוכבא.
גם הקביעה בשלט כי "אגדה שמקורה ב'מגילת הנחושת' מספרת כי מתחת לחורבות חרובה טמון חלק מאוצרות בית המקדש", הינה הצהרה לא מבוססת, וזאת משום שחרובא שב'מגילת הנחושת' היא לאו דווקא חרובה שבתחומי עירנו. ומעיר על כך פרופ' בועז זיסו, ראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ומן הבולטים שבחוקרי מרד בר-כוכבא: הקביעה בשלט הינה לא רק לא-מבוססת אלא גם מסוכנת, כי היא "תעודד את בני הנוער במודיעין להתנתק לרגע ממסך האייפון כדי לצאת למסע חיפושים בעקבות האוצרות הטמונים מתחת לחורבות…"
וכך מסיים פרופ' זיסו את הערותיו על השלט: "לסיכום, כדאי היה שהעירייה תיעזר ביועץ ארכיאולוגי אחראי יותר".
כללו של דבר: לאזור מודיעין יש מקום מרכזי בתולדות מרד החשמונאים, ויש בו שרידים מרשימים מימי בית שני, וכן מן התקופה הרומאית, הביזנטית, הצלבנית והעות'מאנית. אין כל צורך להוסיף על אלה אגדה עירונית חסרת בסיס.
ב"ז קדר הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית, תושב מודיעין, וסגן-הנשיא היוצא של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא יזם את הוצאת הספר מודיעין העיר (יד יצחק בן-צבי, 2014), בו כתב סקירה מפורטת על ההיסטוריה של אזור מונו. לאחרונה ערך כרך בסדרת Cambridge World History ואת הספר חיים וייצמן: המדען, המדינאי ומדינאי-המדע (האקדמיה הלאומית למדעים, 2015).
