אפילו ניצחון החוץ על קריית גת לא יכול להעלים את העובדה שעירוני מודיעין תקועה כבר שנים • אולי מחלקת הנוער תשנה את זה • אי שם בעתיד
המועדון צריך להודות על כך שמישהו נשאר במועדון האוהדים שלו (צילום: מועדון האוהדים של עירוני מודיעין)
אח, עירוני מודיעין. האיחוד פה זה לא האיחוד של כוורת. היחיד שיצא מרוצה מהעניין הזה הוא החשב הכללי בעירייה. אפשר להגיד שלא לילד הזה פיללנו, אבל האמת היא שאין ילד רע – יש ילד שרע לו. הרי עיתונים הוא ממילא לא יקרא, אלא אם מישהו יקריא לו ביוטיוב.
ב-2010 עלתה קבוצת הנוער מ.ס מודיעין לליגת העל, ב-2011 היא כבר לא הייתה קיימת. עירוני מודיעין קמה מעפרה ומעפר שכנותיה. אבל במקום עוף חול קיבלנו עוף בלימון. את הקשקוש על אחת ממחלקות הנוער הגדולות בארץ מוטב לזנוח, גם זאת יכולה להתפרש כתעודת עניות. והרי לאן ילכו? בקצב הזה טוב יעשו אם יינטשו את המועדון ויחתכו למועדונית. מחלקת נוער מהגדולות בארץ ועשו ממנה מחלקה פנימית. קבוצת הנוער לא משחקת בשבת, אבל בליגה ארצית דרום היא רואה את הגב של מ.ס כפר קאסם. הגודל לא קובע, השאלה היא מה עושים איתו. קבוצת נערים א' נלחמת על העלייה, לא בטוח שהיא תעלה, אבל כן בטוח שהיא לא תרד. בעיקר כי אין לה לאן. קבוצת נערים ב' מארצית דרום הבטיחה את הישארותה, אבל עשר קבוצות מפרידות בינה לבין המקום הראשון וקבוצת נערים ג' סופרת כבר 18 הפסדים.
נכון להיום, קבוצת נוער מקומית בליגת העל היא חלום רחוק יותר מקבוצת בוגרים בליגה א'. תשע שנים וההישג הגדול ביותר של המועדון המאוחד הוא ההתפלגות היפה בין ליגות שוליות. על גרף יוצא פרבולה הפוכה, כשהשיא היה בדצמבר, 2013, אבל ממרחק סביר רואים שזאת לא באמת פרבולה אלא סמיילי עצוב. היחידים שמחייכים הם קברניטי הכדורסל בעיר. וגם להם רוצים למחוק את החיוך עם איום של איחוד מעל לראשם. אולי אם יאחדו את פארק ענבה והפארק הטכנולוגי ייצא פה פארק היורה, אבל אם יצליחו להרים פה מכללה שתהיה מהגדולות בארץ, בישראל כנראה יצטרכו להתחיל לדאוג.
מה שמביא אותנו באופן טבעי לקבוצת הבוגרים. אוי לגויים. לא ברור עדיין אם מדובר במקרה של ביצה ותרנגולת, או במקרה של ביצה של תרנגולת. הודו. החיבור המתבקש בין מחלקת נוער מהגדולות בארץ לקבוצת בוגרים מצליחה קם על יוצריו. כמובן, כי קבוצת הבוגרים לא ממש מצליחה. אלא אם "מצליחה לעצבן" נחשב. אז ילדי מחלקת הנוער נושאים מבט קדימה, קל להם להשתלב בבוגרים, אבל המבט קדימה, הוא קדימה לצה"ל. ואם כך הדבר, עדיף להשקיע בדבר, כלומר, אחר.
בינתיים אפשר לברך את אהוד כחילה. המאמן שקפץ על העגלה המקרטעת באמצע העונה הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה שכדי לרדת ממנה צריך להיות אחת הקבוצות החלשות בארץ. אחרי שרשרת תוצאות לא מחמיאות שהטילו צל על רוח החיים שהפיח לרגע, עירוני מודיעין שוב מחברת ניצחון לניצחון ופתאום אפשר להתבלבל. ארבעה משחקים ללא הפסד, מקום שביעי? לשפשף את העיניים ולהעיר את הג'יני לרקוד, מקום חמישי זה פלייאוף עליון.
אלא שתהום פעורה ביניהם. 18 נקודות תמימות, יותר או פחות. למעשה, תשע נקודות מהמבחנים מספרים את הסיפור יותר טוב. אז שחק בן שבת, שהגיע הלום ממחלקת הנוער, כבש שלושער בעשר דקות, אבל הוא נכנס רק עשר דקות קודם לכן. עומר טולדו, גם הוא יוצא מחלקת הנוער, כבש את השער שמותיר אותו בודד בראש טבלת מבקיעי השערים של הקבוצה, אבל הוא כנראה צריך להודות לכחילה על שלא הכניס את שחק עשר דקות קודם לכן. דניאל דרעי נעץ את הראשון מהנקודה הלבנה והוסיף עוד שער בתווך ועירוני מודיעין גברה על בית"ר קריית גת החלשה 6:2 בביתה שלה, כשהיא מנצלת את הרחקתו של שחקן האורחת רון משה (בדקה השמונים) כדי לשפר את יחס השערים שלה. אז אולי המקומית הריחה דם ועטה, אבל כנראה שעד שהיא הגיעה לטרף, הוא היה כבר לפגר. עם כל הכבוד למחלקת נוער מהגדולות בארץ, השחקנים שזכו העונה בנתח דקות המשחק הגדול ביותר, מה אתם יודעים, לא הגיעו ממנה.
את זכות הסיכום אפשר וראוי לתת לגדי אייזקס, מי שמסתמן כאוהד השרוף האחרון של הקבוצה ומשורר בחסד:
היידה מודיעין קבוצה בלי שאיפות
היידה לאוהדים נמאס במגרש להיות
היידה כחילה מפסיד לקטנות
היידה נציגי העירייה את הקבוצה לא באים לראות
היידה ייאוש
היידה קבוצה בגרוש
היידה אצטדיון שאין אליו אוטובוס
היידה קבוצה שלראות אותה בבית חייבים לטוס
היידה הקהל מרגיש שהוא סוג ב'
היידה נשארנו עוד עונה בליגה ב'
(מתוך דף הפייסבוק "מועדון האוהדים של עירוני מודיעין", פורסם בשישי במרץ, בשעה 12:25)
