בכל מערכת עיתון יש את הכתב עליו מוטלת המשימה להיות שפן הניסיונות של המערכת. אצלנו זה אני. היות וכותב שורות אלו הוא היחידי במערכת עם ילדים קטנים מספיק, מוטלות עלי מדי פעם מטלות שונות ומשונות, כאשר הפעם גוייסתי יחד עם ילדי לבדוק את אטרקציית מגלשות המים שהפעילה השבוע עיריית מודיעין בפארק חטיבת יפתח בימי ראשון ושני אחר הצהריים.
מיד עם הטלת המשימה על כתפי הצנומות דימיינתי לעצמי את עצמי מזיע בחום יולי הלוהט בתורים אינסופיים יחד עם אלפי ילדים נלהבים והורים מותשים. אחרי שזייפתי התלהבות מול העורך שלי, עברתי לקלל אותו (רק בלב, כן?) ואת אלעד שמעונוביץ' מעיריית מודיעין העומד מאחורי המיזם. מיד לאחר מכן עשיתי טעות נוספת ויידעתי את ילדיי על האטרקציה הממשמשת ובאה בקרוב, מה שעלה לי בנדנודים אינסופים מדי יום ביומו (כולל שיחות טלפון בשבע בבוקר!) – "אבא, אז הולכים למגלצ'ות??!". כן, הולכים למגלצ'ות, הולכים…
* * *
לאחר שנמנעו מפרסום מחוץ לעיר, בכדי שלא להפוך את האירוע לזירת אסון, הגיע המועד וביום הראשון השבוע נפתחה החגיגה. בעלות של קרוב למאה אלף שקל הוצבו בפארק שתי מגלשות רחוב ארוכות במיוחד, מגלשה לקטנטנים וחמש מגלשות נוספות מסוגים שונים ומשונים. כולל אחת גבוהה כל כך שאני בעצמי לא הייתי מעז לעלות עליה. מה שלא הפריע אגב למאות ילדים לחכות בתור הארוך אליה בסבלנות מרשימה.
שעות הפעילות הוגדרו לחמש עד שמונה, כדי להימנע מחום הצהריים, ובשני הערבים יועד המקום לחגיגה אחת גדולה לבני הנוער של מודיעין. את היום הראשון לפעילות, בו ביקרו במקום קרוב ל-1,500 הורים וילדים, ליוו לא מעט תלונות צפויות ברשת החברתית על התורים הארוכים, הילדים שעקפו בתור ושאר ירקות. גם אם מתייחסים לטרנד התלונות המודיעיני ברשת בסקפטיות הכרחית, בעירייה הפיקו לקחים וביום השני כבר גידרו את הכניסה למגלשות הרחוב הענקיות והפכו את התור למסודר יותר.
היות וילדי בורכו באב חכם במיוחד, הגענו למקום ביום שני כבר בשעה ארבע וחצי כאשר המתקנים רק נפתחו והתורים היו קצרים במיוחד. עד כמה זה היה להיט? מספיק שאספר שאחרי שהנסיך הפרטי שלי גלש בפעם הראשונה במגלשת הרחוב, לא הצלחתי לעצור אותו בעודו שועט אל הסיבוב השני. בריזה מבורכת הפכה את חום אחר הצהריים לנסבל במיוחד, שירי ילדים של פעם ומוזיקה צוענית עשו לי טוב בלב ובאופן כללי האווירה במקום הייתה שמחה ונינוחה. בדיוק כמו שהפנינג צריך להיות.
לקראת חמש וחצי-שש המקום התמלא יותר והתורים הפכו משמעותיים יותר, משהו כמו 15-20 דקות לכל מתקן, מלבד המגלשה הגבוהה שהייתה האטרקציה העיקרית ואליה השתרך טור ארוך במיוחד. למרות התורים האווירה נשמרה רגועה באופן מפתיע. ילדי מודיעין התנהגו למופת, לפחות עד כמה שאני ראיתי. לא נרשמו עקיפות, חיכוכים או עצבים. גם ההורים לא נראו כאילו הם רוצים למות, כאשר חלקם התפננו בצל והשאר היו עסוקים בצילום מכל זווית אפשרית של הילדים הצוהלים.
מעט אחרי השעה שש כאב הראש האטומי שליווה אותי כבר מהבוקר עשה את שלו והחלטתי שזה הזמן לסגור את היום. הילדים כצפוי לא התלהבו מכך שלאבא יש רצונות משלו, אבל הם עדיין מספיק קטנים כדי שאוכל לשחד אותם בגלידה.
שורת סיכום: "אבא, נבוא לפה גם בשנה הבאה, נכון??".
הנוער בא בלילה
ביום ראשון לקראת ערב שינה המתחם את פניו, נפרד מהמשפחות והטף ונפנה לארח את בני הנוער למסיבת גלישה לילית. כ-400 מהם הגיעו ולגלשו לצלילי התקליטנים המקומיים עידן בן חמו ורותם מזרחי MV. בני הנוער נהנו גם מדוכנים שהיו במקום וכן מעמדת שמירת חפצים שהקימה עבורם מועצת הנוער העירונית .
מסיבה זו מצטרפת למגוון פעילויות ואירועים שתכננה מחלקת הנוער והצעירים בעמותת סחלבים עבור בני הנוער בעיר לכל אורך הקיץ. פירוט מלא על מגוון האירועים והפעילויות לבני הנוער בעיר ניתן למצוא באתר העירייה ובדף הפייסבוק נוער מודיעין מכבים רעות.
צילום דובר העיריה
