השבוע הודיע משרד החינוך כי למרות כל ההבטחות – בשנה הבאה לא ייאכף "חוק חינוך חינם מגיל שלוש" כפי שתוכנן. יש שיאמרו כי מדובר בשיקולי בחירות (שהרי ראש הממשלה פיטר את שר החינוך פירון והוא למעשה השר האחראי) ויש שיצביעו על סיבות הרבה יותר ארצניות: גם מחאות של הורים וגם העובדה שהמדינה פשוט אינה ערוכה לביצוע.
בשנת הלימודים הבאה היו אמורים כל ילדי ישראל להיות מחויבים בלימודים בגני ילדים כבר מגיל שלוש במקום מגיל חמש כפי שקורה כיום וליהנות מחוק חינוך חינם (לא כולל עלות צהרון). המשמעות היתה שכל הורה חייב לשלוח את ילדיו לגן ציבורי (או לגן פרטי שקיבל רשיון) כבר בגיל שלוש. כאמור – זה כבר לא יקרה.
חוק חינוך חובה/חינם מעל גיל שלוש הונח על השולחן כבר ב-1984. אז הוצע תיקון לחוק חינוך חובה לפיו גם ילדים מעל גיל שלוש זכאים לו, אך הוא נדחה מאז מספר פעמים. המחאה החברתית של 2011 החזירה אותו למפה והמלצות ועדת טרכטנברג הובילו לתוכנית ליישום החוק במלואו בתוך שלוש שנים. עברו שלוש שנים והשינוי החל לחלחל: יותר הורים יכלו לשלוח את ילדיהם לגני עירייה, התווספו מבנים וגנים חדשים וגנים פרטיים קיבלו הכרה ממשרד החינוך (מה שזיכה את ההורים בהנחה של 800 עד 900 שקלים משכר הלימוד הפרטי). אבל גם גנים פרטיים שלא קיבלו הכרה המשיכו לפעול וההורים המשיכו לשלם אלפי שקלים. חלק מבחירה וחלק מחוסר ברירה.
מה שהיה הוא שיהיה?
ל', גננת ממודיעין בעלת גן פרטי שקיבל לאחרונה הכרה על ידי משרד החינוך, מסבירה מדוע היא לא מאמינה שהחוק הזה ייושם באופן מלא לעולם, וכי לא יתכן שייקחו להורים את הבחירה לתת לילדים שלהם חינוך במגזר הפרטי.
ל', מה קורה היום בגן מבחינת תשלום שכ"ל?
"היום הורים לילדים בגילאי שלוש וארבע משלמים את שכר הלימוד המלא כפי שהיה בשנה הקודמת, פחות 700 שקלים. זה מה שמשרד החינוך מסבסד ואת הכסף הזה אנחנו אמורים לקבל ממשרד החינוך במהלך השנה. בינתיים זה מתעכב. אנחנו גן שהיחס בין איש צוות לילד הוא אחד לשבעה, בניגוד לגני עירייה שבהם היחס הוא אחד ל-11 ומעלה, עד אחד ל-18. שכר הלימוד – מעל אלפיים שקל בחודש – הוא עבור כל האקסטרות: החוגים, גודל המקום ועוד, אבל גם עבור יחס אישי יותר. זאת אומרת שיש הקלה ממשרד החינוך, אבל זה לא חינם. גם אם לא אכלול את הצהרון, החוגים הנוספים שאין בגן ציבורי, הם משלמים יותר עבור היחס האישי".
ומה יקרה כשהחוק ייושם? האם תמשיכי לקבל הורים לילדים בגילאי שלוש וארבע?
"לא. אני לא אסבסד את ההורים במקום משרד החינוך. או שאביא לקוחות אחרים במקום, יש לנו ילדים גם מתחת לגיל שלוש בגן, או שנצטרך להצטמצם. נקטין את מספר העובדים, נתאים את עצמנו. אבל אני לא מאמינה שההורים יסכימו לזה ואני חושבת שזה גם לא נכון, כי באופן הזה כולם מפסידים. מי שאין באפשרותו לשלם עבור גן פרטי – זה מובן. אבל גם האחרים צריכים לסבול בגלל זה? אם רוצים להיטיב – שיטיבו עם כולם. המפסידים העיקריים יהיו הילדים. לא יתכן שיכפו על הורים לגבי האופן שהם רוצים לחנך את ילדיהם. הילדים שלי היו בגנים פרטיים וגם עכשיו הם לומדים בבתי ספר פרטיים. כאמא וכגננת אני לא רואה את החוק פועל לטובת כולם".
מיכאל זץ, תושב העיר שהיה פעיל בנושא, אתם מצטרפים לאנחת הרווחה שחלק מההורים בארץ משמיעים בעקבות שינוי החלטת משרד החינוך?
"אני שמח שמשרד החינוך ירד מהעץ, במיוחד בתקופה המעורפלת בה אנו נמצאים. צריך שהגנים יהיו מוכנים מבחינת תשתית. אסלות נמוכות למשל. שיהיו מבנים מסודרים ולא קרווילות. והכי חשוב – כוח אדם מול מספר הילדים בגן, מה שעדיין נותר בגדר בעיה. במודיעין, למרות המאבקים שיש לנו מול העירייה בנושאים שונים, התשתיות בעיר במצב מעולה ואני יודע שמהבחינה הזו אני שולח את הילד שלי לגן טוב. אבל בגן שלו, והוא ילד בן שלוש, יש 35 ילדים ושתי נשות צוות, גננת וסייעת. המטרה שלנו היא להביא לצמצום מספר הילדים בגנים והוספת סייעות. אני יודע שלצמצם את כמות הילדים זה יעד יותר בעייתי, אבל בהחלט יש מקום שיהיו שלושה אנשי צוות על 35 ילדים. המדינה צריכה לקחת אחריות על העסקת הסייעות, שכרגע נמצאת בידי הרשות המקומית. גם מבחינה תקציבית וגם להקפיד על הכשרתן. המדינה צריכה לפעול בראייה אסטרטגית ארוכת טווח ולא לשים פלסטר בעקבות מחאת 2011".
מודיעין: 75% בפנים
מבחינת משרד החינוך, התוכנית ליישום החוק נחלה הצלחה ובשנת הלימודים הנוכחית כ–92% מבני השלוש והארבע לומדים בחינם במערכת הציבורית. ובשנה הבאה ייפתחו כיתות גן שיוכלו לקלוט את שאר התלמידים.
מנתוני עיריית מודיעין עולה כי כ-70% מסך ילדי העיר בגילאי שלוש נרשמו בשנה החולפת לגנים העירוניים. בקרב הילדים בגילאי ארבע – הנתון הוא כבר 80 אחוז. במודיעין כיום פועלים 85 גנים עירוניים לגילאים אלה, לצד 25 גנים גנים פרטיים מוכרים על ידי משרד החינוך. מאז הוחלט על ידי המדינה על רפורמת טרכטנברג בגנים נבנו ברחבי העיר 54 גני ילדים חדשים ובשנה הקרובה ייבנו עוד שישה. בנקודה זו חייבים להדגיש כי תנופת הבניה הזו אינה נובעת ברובה מהמלצות ועדת טרכטנברג אלא מהגידול הטבעי של העיר ומתוכניות שהיו אמורות להתבצע בלאו הכי. אפשר להניח כי התוכניות קיבלו רוח גבית וזכו להאצה.
בתמונה: חוק חינוך חינם מגיל שלוש? גם בשנה הבאה זה לא יקרה (צילום ארכיון)
