עכשיו, כשהבחירות המקומיות מאחורינו וגם החתימה על הסכם הגג להקמת לא פחות מ- 12 אלף דירות חדשות, כבר הושלמה, זה זמן טוב לבחון את האג'נדה הירוקה של עיריית מודיעין, בכל הנוגע לבנייה המתוכננת כאן.

בניה ירוקה היא טרנד ש"תפס" בכל העולם חזק מאד, ובישראל הנושא עדיין בחיתוליו. אצלנו, למרות שחמש עשרה הערים הגדולות בישראל הקימו פורום עירוני לבנייה ירוקה, שאימץ את תקן הבנייה הירוק, אלה רק חמש עשרה ערים. ומה עם השאר? ומה עם מודיעין?

פורום ה-15 מתנהל די בעצמאות מבחינה תקציבית, בעיקר מכיוון שערים החברות בו לא מקבלות מהממשלה מענקים כגון מענקי פיתוח. בפורום חברות כיום ראשון לציון, רחובות, חולון, חיפה, כפר סבא, רמת גן, רעננה, תל אביב, נתניה, פתח תקווה, אשדוד, באר שבע, גבעתיים, הרצליה וחדרה, כשירושלים מעצם היותה עיר בירה משחקת על מגרש נפרד ונהנית מ"מענק הבירה" בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה וסיוע נדיב אחר.

חמש עשרה הערים החברות בפורום אימצו לפני כשנתיים את התקן הישראלי לבנייה ירוקה (תקן מספר5821) ולכן הן מחייבות קבלנים שבונים החל משנת 2014  פרויקטים חדשים, לבנות בהתאם לתקן הירוק.

יכולים, אבל לא רוצים

על רקע זה נפגשתי עם האדריכלית וההנדסאית נעמי גלברט, תושבת מודיעין ומומחית בבניה ירוקה, שהיא גם חברה מן המניין במועצה הישראלית לבנייה ירוקה והוסמכה כמלווה לבנייה ירוקה מטעם מכון התקנים הישראלי וכמובן מלווה פרוייקטים לבניה ירוקה ברחבי הארץ ומעניקה ייעוץ לרשויות מקומיות שעוסקות בבניה ירוקה.

מהי בכלל "בניה ירוקה?"

בניה ירוקה היא בניה איכותית ומקיימת, ידידותית לסביבה ולמשתמש. אני יודעת שצריך להסביר את ההגדרה הזאת. בגדול, בניה ירוקה מעניקה השפעה חיובית לאורך שנים, על איכות החיים ועל משאבי הטבע והבריאות שלנו בטווח הארוך. היא טובה למשתמש וגם לסביבה לאורך שנים וחוסכת בעלויות כספיות וזו למעשה הבניה הנכונה שאנחנו רוצים לראות כאן".

ירוק – רק בדמיון

תני דוגמה להשפעה של בניה ירוקה…

"למשל חום וקור. אם נבנה נכון את הבית מבחינה תיכנונית, ויהיו בו פתחים נכונים, הבית יהיה קריר בקיץ וחמים בחורף וזה כמובן יחסוך מיידית באנרגיה. אבל בתים שלא מתוכננים על פי עקרונות הבניה הירוקה יגרמו לביזבוז אנרגיה, כי אתה מגיע הביתה ביום קר וחייב מיד להדליק את החימום, ובקיץ את המזגן, פגעת באיכות הסביבה וביזבזת אנרגיה מיותרת שעולה כסף".

ולענייננו: מה קורה במודיעין?

"במודיעין, כמו במרבית הערים בישראל, לא מחייבים לבנות בניה ירוקה. חבל, כי הולכים לבנות כאן הרבה מאד בשנים הקרובות".

זה די מפליא, כי במודיעין יש מודעות לחשיבה ירוקה, וגם העיריה הצהירה לא פעם שהיא פועלת בכיוון…
"והנה תראה – אפילו מפלגת הירוקים של אלכס ויינרב לא הצליחה להיכנס למועצת העיר. כך שזאת כנראה לא התמונה כולה. למרות שיש כאן אנשים איכותיים שמוכנים לקבל את הבניה הירוקה".

"בניה ירוקה" מייקרת את הבניה. אפשר להבין מה בעייתי בזה…

"הבניה הירוקה מייקרת את תהליך הבניה אך ורק בנקודת המוצא, אבל לאורך זמן הדיירים מרוויחים כי הם מקבלים את ההשקעה העודפת מהר מאד. בישראל ביצעו מחקרים בנושא וגילו עובדה מעניינת: עד התייקרות של 3.5% במחיר הדירה, יש ברכישתה כדאיות כלכלית, גם אם משלמים מעט יותר, כי החיסכון באנרגיה ובמים ובעוד פרמטרים יחזיר את ההשקעה הנוספת במחיר הדירה מהר מאד".

בעיות? תפנו לממשלה

והנה הולכים לבנות כאן כמות אדירה של דירות בלי אלמנטים ירוקים. את יכולה להבין את זה?

"כן. הכל מתחיל מחינוך ורצון טוב. משחקים כאן שלושה שחקנים ראשיים במשוואה הזאת: הממשלה, הרשויות המקומיות והיזמים והקבלנים. בנקודת הקצה זהו התושב המשתמש שקונה את הדירה".

איך הממשלה יכולה להשפיע?

"במתן הטבות ליזמים וקבלנים שייבנו, למשל הנחות במיסוי, הקטנת מס החברות, הקטנת מס שבח, יש הרבה דרכים".

והרשות המקומית?

"הרשות המקומית יכולה להחליט שכל קבלן שיבנה על פי עקרונות הבניה הירוקה, יקודם בתהליכי הפיתוח, אישור התוכניות, ובעוד שלבי בהליכים הדי מייגעים שכל יזם וקבלן עוברים בוועדת התיכנון המקומיות. זה ניתן לעשות ועיריית מודיעין לגמרי יכולה לעשות את זה".

למה הערים באיגוד פועלות באופן עצמאי?

"כי במדינת ישראל בתחילת שנת 2014 אין עדיין תקן מחייב בנושא בנייה ירוקה. ועל כן ערים שונות, בעיקר כאלה שהנושא קרוב לליבן או שלראש העיר יש חשיבה ירוקה, פשוט החלו לפעול באופן עצמאי והן יוצרות תקנות משלהן".

מה הסכנה של ההתעלמות מבניה ירוקה?

"לאור הנתון הדי מרשים, אבל גם די מפחיד, הקובע כי פליטת גזי החממה בערים, שמקורם בצריכת אנרגיה במבנים, כלומר בבתים, עלולה להגיע לכדי 70% מסך פליטת גזי החממה בכלל, זאת הסכנה. לכן חשוב כל כך שכל עיר בישראל תקבע כללים ברורים בנושא בנייה ירוקה, ותטמיע אותם, בעיקר בכל הנוגע לבנייה החדשה בשלב ראשון ובהמשך גם לבנייה הקיימת".

יש לי תחושה שהממשלה לא כל כך סופרת את הטרנד העולמי הזה…

"יושבים אנשים שמטפלים בבניה ולא מבינים בנושא הבניה הירוקה ולא מאמינים בבניה הירוקה ולכן גם לא יכולים לטפל בבניה הירוקה. וזה קיים בכל הרמות, מהממשלה דרך הרשויות המקומיות והגופים המקצועיים. אין כיום במדינת ישראל אף גוף שמוכן לקחת על עצמו את הנושא בצורה מקצועית ומחייבת ולפעול שהבניה הירוקה תהיה תקן מחייב. למרות שבשנת 2011 שידרגו את התקן, הוא עדיין לא מחייב, זאת מעין המלצה בלבד".

אז מה לעשות?

"צריך להפעיל לחץ על הממשלה, על הכנסת ועל משרדי הממשלה. לחץ בלתי פוסק, כי זה יגיע רק מלמטה, מהתושבים והאזרחים, על מנת שנושא הבנייה הירוקה יוטמע בחקיקה ובהליכים של תכנון עירוני".

ואיך עושים את זה?

"בהדרגה. בשלב הראשון צריך לעודד את הקבלנים והבונים ולתת להם תמריצים, על מנת שיאמצו את הבנייה הירוקה. בהיותי מלווה לבנייה ירוקה ברור לי כי הדבר לא פשוט, אך גם לא בלתי אפשרי. וכאן המקום להציע לעיריית מודיעין לעזור ליזמים ולקבלנים, לקדם תוכניות בניה, לפשט הליכים, לעזור בהפחתת מיסים, בכל דרך אפשרית כדי לעודד את הבניה הירוקה, כי תוספת עלויות הבנייה הירוקה אינה זניחה, ולכן בשלב שני חובה לקבל את תמיכת הרגולטור, כלומר הממשלה ורשות מקרקעי ישראל. תמריצים ממשלתיים (כמו הנחות במיסוי החברות) או במסגרת עירונית (כמו הנחות בארנונה או בהיטלי השבחה), עשויים להקל על הבונים".

אני מבין את היתרונות לקוני הדירות וליזמים, אבל מה עם הרשויות?

"רשות מקומית, כמו מודיעין למשל, שתאמץ את כללי הבנייה הירוקה תיהנה מלא מעט יתרונות – כלכליים, תדמיתיים וסביבתיים: בהיבט הסביבתי העירייה תיתפס כמי שדואגת לסביבה ולאיכות החיים של דור העתיד, ומבטיחה איכות חיים גבוהה יותר לתושביה. בהיבט התדמיתי העירייה תמצב את עצמה כגוף שדואג לבריאותו ולרווחתו של אחרון התושבים.  ובהיבט הכלכלי כמובן, צרכן הקצה נהנה מחסכון משמעותי בעלויות, והדבר נזקף לזכות הרשות".

זול זה יקר

נחזור לצד הכלכלי. לקבלנים קשה עם ייקור המחיר לצרכן. איך מתגברים על זה?
"אני טוענת כי גם אם עלות הבנייה תגדל, וגם אם מחיר הדירה שישלם לקוח הקצה יהיה גבוה יותר, יש לקחת בחשבון שעלות תחזוקת הנכס תרד והעלויות הללו יתקזזו בהמשך. כאשר בית נבנה בבנייה ירוקה, עלויות המים, החשמל והגז יורדות באופן משמעותי. תוסיף לכך גם שהצרכן נהנה מרווח נוסף, שהוא לא בהכרח מדיד, וזה כשהבנייה ירוקה הדיירים חולים פחות ובריאים יותר. וגם אלה רכיבים שמשמעותם חיסכון בכסף, חסכון בימי מחלה, חסכון בעלויות בטיפול רפואי וכן הלאה".

המושג בניה ירוקה איננו רק מושג מתחום הבניה…

"נכון. בנייה ירוקה היא לא רק 'מוצר' כלכלי אלא גם מצב. חברה כלכלית צריכה לכמת גם את הערך הכלכלי וגם את התועלת החברתית, והחיסכון שהיא מביאה עמה. לכן חשוב מאד להטמיע בנייה ירוקה במבני ציבור עירוניים, כגון בתי ספר, מתנ"סים, משרדי עירייה וכו'".

ובמודיעין מבני הציבור נבנו על פי עיקרון הבניה הירוקה?

"לא. עד היום מי שבנה כאן את מבני הציבור היה משרד השיכון וזה לא קרה. עכשיו, עם הסכם הגג, העירייה מקבלת אחריות על הבניה וזאת הזדמנות פז מבחינת העירייה להכניס את הבניה הירוקה לסטנדרטים פה בעיר".

ואיך מתגברים על המחסום הפסיכולוגי של ייקור הבניה?

"תחשיב שערכה חברת אקופייננס עבור המשרד להגנת הסביבה, והוצג בכנס השנתי השני של בנייה ירוקה בישראל בשנת 2013, הראה כי כל עוד תוספת העלות לבנייה ירוקה אינה עולה על 23% מעלות הבנייה, קיימת כדאיות כלכלית למשק. ראוי לציין, שאם מכלילים שיפור בתפוקה ויתרונות בריאותיים, השיעור מזנק ל-43% מעלות הבנייה".

תגובות

מחזיקת תיק איכות הסביבה במועצת העיר היא ורד גל בחרי, מסיעת "חיים במודיעין". היא מודעת לבעיה אבל מבינה את הדילמה: "כרגע אנחנו במצוקה גדולה כי מחירי הדיור גבוהים ולא ניתן לאפשר בניה ירוקה שמייקרת את המחירים. פשוט אנשים לא יקנו. למרות שברור לנו שעדיף לבנות לפי תקן ירוק, לא ניתן לבצע את זה בפרוייקטים החדשים. ודאי שלא בשתי השכונות הראשונות שיקומו – נופים וציפורים. אולי בהמשך מחירי הדיור ירדו ונוכל לדרוש מהקבלנים בפרוייקטים היותר מאוחרים שיבנו על פי תקן ירוק".

מדוברות העיריה נמסר בתגובה: "בכוונת העירייה לבחון בעתיד אפשרות ליישם תו תקן לבנייה ירוקה בתכנית המתאר, אך לעשות זאת בצורה מאוזנת מבלי לייקר את עלויות הבנייה שלבסוף יביאו גם לייקור עלויות הדירה. עם זאת, חשוב לזכור כי בניגוד לנעשה בערים אחרות – את המכרזים על הקרקע משווקת המדינה ולא העירייה ולכן נדרשת שותפות של המדינה בהוספת תו התקן הירוק לבנייה עתידית".

בתמונה: האדריכלית נעמי גלברט. בונים במודיעין – מה שהיה הוא שיהיה (צילום פרטי)