גל המחאה נגד הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו נמשך גם בסוף השבוע האחרון, ובמודיעין נרשמה ככל הנראה ההפגנה הגדולה ביותר בעיר מאז ימי המחאה החברתית בקיץ 2011.
על פי פעילי המחאה, בהפגנה מול ביתו של יריב לוין בשדרות מנחם בגין בעיר נכחו כ-4,000 מפגינים, אולם הערכות אחרות סברו כי מספרם עמד על סביבות ה-3,000. במשטרת מודיעין סירבו השבוע לחלוק את ההערכה שלהם לגבי מספר המשתתפים בהפגנה. בין אם בהפגנה השתתפו 3,000 או 4,000 מוחים, אין ספק כי מדובר בהפגנה הגדולה ביותר מאז תחילת ההפגנות מול ביתו של לוין, ומי שציפה לנוכחות דלה יותר לאחר האירועים האלימים בהפגנות בתל אביב התבדה.
למרות גל המחאה היוצא דופן, והתווית שהודבקה למודיעין כ"עיר של שמאלנים", קל לשכוח שקרוב ל-40% מתושבי העיר הצביעו למחנה הימין בבחירות האחרונות, וזה בלי לספור את הקולות שהלכו לישראל ביתנו.
השבוע, לראשונה, הגיעו להפגנה מול ביתו של לוין גם קומץ תומכי ימין, שביקשו לחזק את שר המשפטים בניסיונו להעביר את הרפורמה המשפטית. אחד מהם הוא שרון רוטשילד, איש מערכות מידע ובעל תואר ראשון בביולוגיה, שסיפר למודיעין NEWS: "היינו בפינה משהו כמו שישה-שמונה אנשים. אני איש ימין ותיק, אבל לא ביביסט. אני חושב שלאורך השנים ביבי פגע קצת בליכוד, ואני חושב שהוא די הססן. הצבעתי בפעמים האחרונות לסמוטריץ', וגם הפעם. אני חושב שאם לא היה לו רוב כזה בזכותם הוא לא היה מבצע את הרפורמה, ובגלל זה הצבעתי עכשיו בן גביר. ביבי לא עשה את זה במשך עשרים שנה, ועל זה היו כל הבחירות עכשיו. זה משהו שדובר עליו בכל מערכות הבחירות האחרונות. זה הלך ונבנה לאורך שנים, זאת התפרצות שבאה מהבטן. יש כאב בטן גדול מאוד על בג"ץ לאורך השנים, על כך שהוא לוקח צד ומוביל אותנו למדינה דו-לאומית. לדעתי יש תהום גדולה בין השמאל לימין. לדעתי השמאל הוא אוניברסלי, ליברלי ורוצה מדינת כל אזרחיה. אני ימני, לאומי ולא לאומני, מסורתי ושמרני במידה מסויימת, אבל לא שמרני קפוא".
זאת לא אמירה פופוליסטית? הרי רק קומץ שולי מהשמאל מעוניין במדינה אחת יחד עם הפלסטינים.
"אולי, אבל כשאני מדבר איתם זה מה שאני שומע. אולי זה כהתרסה, אבל זה עולה. יודע מה, אולי זה לא מה שהשמאל רוצה, אבל זאת תהיה התוצאה. כשאתה אומר 'שתי מדינות לשני עמים', ברור להם שאין כזה דבר. נגיד שוויתרת על הריבונות על יהודה ושומרון ותקום שם מדינה ערבית ללא יהודים. מה נשאר אצלנו? ערביי ישראל. אנחנו לא עושים חילופי אוכלוסייה ומקימים מדינה יהודית ללא ערבים ומדינה ערבית ללא יהודים. מי שאומר דבר כזה משאיר לנו חומר נפץ, שהצעד הבא הוא מדינת כל אזרחיה. איך נסתדר פה עם 20% ערבים? אני חושב שאין כאן פתרון".
תגיד, אתה חלק מהרוב הימני במדינה. אתה מרגיש לאחרונה תחושת מיעוט מול ההתנגדות?
"לא, ממש לא. אנחנו יודעים שאנחנו הרוב. 64 מנדטים זה רוב, חד וחלק. יושבים בשקט, בממלכתיות, לא מתפרעים. הימין כמעט ולא יוצא להפגנות. אנחנו מצביעים בקלפי, כי ראינו שהפגנות לא עוזרות. גם בהתנתקות וגם באוסלו. המדינה צועדת קדימה, דורסת את המיעוט וככה זה. זה קרה גם לימין".
אז מה גרם לך השבוע לצאת לתמוך בלוין?
"היה פוסט של מישהו שהלך להפגנות ועמד שם אדם בודד ממחנה הימין והם דיברו. ואותו אדם כתב 'וואלה, היה נעים'. וככה גם היה במוצאי שבת כאן. דיברנו, החלפנו דיעות. הקשבה הייתה אבל לא ממש שכנענו אחד את השני. להיפך, זה היה דו שיח של חירשים. דיברתי בעיקר עם אנשים מבוגרים, שהגיעו די מבוססים בעמדות שלהם".
היו גם תגובות לא נעימות לנוכחות שלכם?
"כן, היו. כשהיו תגובות לא נעימות השוטרים הפרידו והרחיקו אותנו כמה מטרים אחורה. כשההפגנה נגמרה הגיעו כמה אנשים פחות נעימים. אבל בסך הכל אנשים עברו, ראו, העירו הערות. אנחנו בירכנו את כולם בשבוע טוב וחג שמח. בסך הכל היה בסדר".
תחזור גם להפגנה הבאה?
"אני חושב שכן. אני חושב שהפתיע אנשים לראות שיש גם ימניים נורמליים. חשבו שכולם שרופי חווארה וכאלה. מסתבר שיש בימין גם אנשים עם דעות מגובשות שיודעים לנמק אותן. הייתה חוויה טובה. אגב, אני מעולם לא הייתי בהפגנות לפני כן".
