בעיריית מודיעין עמלו קשות בשבועיים האחרונים בניסיון לשמור על תחושת הביטחון של תושבי העיר במהלך גל הטרור המשתולל. בימים בהם פיגוע רדף פיגוע  וכלי התקשורת נכנסו למצב מלחמה עם שידורים בלתי פוסקים, הלך הרוח הציבורי נע בין מתון להיסטרי.

מלבד הצבת מחסומים בכניסות לעיר והגברת הפיקוח על הפועלים הפלסטינים באתרי הבנייה נקטו בעיריית מודיעין גם בצעדים הנוגעים לאבטחת מוסדות החינוך. בין היתר הוחלט כי לא תותר כניסת חצרנים ופועלים לבתי הספר, וכי המנקים יגיעו לבתי הספר רק בסוף היום וגם שגרת הפעילויות בשעות אחר הצהריים תשתנה, כאשר הן יתקיימו בתוך מבני בתי הספר, לרבות פעילויות תנועות הנוער. בבתי הספר הוחלט להציב מאבטחים ובחוגים המתקיימים בחוץ, דוגמת חוגי כדורגל, הוחלט להציב שומרים.

במצב בו עמודי הפייסבוק של מודיעין מוצפים מדי יום בהודעות תושבים מלאי חרדה על "פועלים ערביים בסמוך לגני ילדים ובתי ספר" וגם בקריאות ש"לא לאפשר לפועלים ערבים להיכנס לעיר", ניסו בעירייה לשמור על איזון בין הגברת תחושת הביטחון לבין הימנעות מאיסור על כניסתם לעיר של הפועלים, כמו שנעשה בביתר עילית ומקומות נוספים.

"האמת נמצאת באמצע"

בתוך הסיטואציה המורכבת הזאת הוציאה בשבוע שעבר העיריה הנחייה חדשה למנהלי בתי הספר בעיר, לפיה המנקים שעובדים בבית הספר באופן קבוע ונמצאים במקום לאורך כל שעות היום, יופרדו מהתלמידים בזמני ההפסקות.

בהודעה שנשלחה להורי בית הספר דורות ממנהלת בית הספר צוטטה ההנחיה הבאה כפי שהועברה מהעירייה: "למנקה של בית הספר יש אישור עבודה מסודר ולאחר בדיקה של המאבטח מותר לו להיכנס לבית הספר. הוא אמור להיות תחת השגחה ובהפסקות יהיה באזור חדר המורים ולא באזורים בהם הילדים מסתובבים".

ל"מודיעין News" נודע השבוע על לפחות שני בתי ספר בעיר בהם יושמה ההנחיה והמנקים אכן הופרדו מהתלמידים בזמן ההפסקות ו"כונסו" לאיזורים מבודדים.

בתיה שוכן, ראש מינהל החינוך בעירייה, האם את שלמה עם הפעולות האלו?

"אנחנו נמצאים במצב בו כל צעד שייעשה, תמיד יהיה מי שזה לא ימצא חן בעיניו. הסיטואציות הן כל כך רגישות וכל מה שאנחנו רוצים זה להמשיך בחיי השגרה בשלום. הסיטואציה היא שהעצבים של כולנו חשופים כמו חוטי חשמל".

איך התקבלה ההחלטה הזו?

"כשהתחיל כל המצב הביטחוני הזה הגיעו אלינו דרישות שלא להכניס את הפועלים הערבים לעיר ולבתי הספר. אמרו שלא רוצים אותם בסביבה. מבחינתנו זה לא נכון מבחינה אנושית. כולנו בני אדם והרוב המוחלט של האנשים רוצים לקום בבוקר, ללכת לעבודה ולפרנס את המשפחה ולשוב הביתה בשלום. אז מצד אחד יש את הדרישה הזאת למנוע כניסת עובדים ערבים, כאשר החשש מובן וטבעי, ומצד שני יש בנו גם את הרצון לפתוח את הדלתות לכולם וגם זה נכון. האמת נמצאת איפשהו באמצע ובמצב רגיש שכזה דברים יכולים לקרות מאוד בקלות. קח לדוגמא ריב בין שני ילדים. כמה פעמים מתפתחת קטטה שהחלה מדברים שוליים ואחר כך מאבדים פרופורציות? אנחנו לא יכולים לקחת את הסיכון שמישהו ייפגע. לא יהודי ולא מוסלמי. חייבים לפעול בחוכמה ולמצוא את דרך המלך".

אז החשש הוא לא רק לביטחון התלמידים.

"יש במערכת החינוך בעיר הרבה מאוד עובדים ערבים. מנקים, אבות בית, מורות ועוד. הם חלק מהקהילה שלנו וחייבים למצוא את הדרך לחיים משותפים. עד לפני תשע שנים ניהלתי את עירוני א' ויש שם אם בית ערבייה בשם סמיחה. היא עדיין שם, כבר שנים. אז מה, נגיד לה  עכשיו 'אל תעבדי?' זאת בכלל לא אפשרות. מצד שני, הילדים גם שומעים בתקשורת את כל הנעשה ומישהו עלול לזרוק מילה והדבר יתפתח לכיוון שלילי. אנחנו מנסים לצמצם את מוקדי החיכוך האפשריים. הימנעות היא גם אמצעי התמודדות".

מה המנקים צריכים לעשות בזמן ההפסקות?

"בזמן ההפסקות הם לא חייבים להסתובב באזורים בהם יש כמויות של תלמידים. למה צריך את זה? מבחינתי הם יכולים לקחת הפסקה ולשתות קפה או לעבוד בחדרים אחרים".

יש מי שרואה בעצם ההפרדה וה"בידוד" בעיה ערכית.

"אנחנו בדיוק במקום הערכי הזה. משם אנחנו פועלים, אחרת היינו מחליטים שלא ייכנסו לבית הספר בכלל. אני מקבלת בוואטספ הודעות כמו 'ראיתי עכשיו ערביה נכנסת לבית הספר. זה בסדר?'. אז אנחנו לא מפסיקים את העבודה והשגרה וכן מכבדים אותם ומתייחסים אליהם כאל בני אדם וכולנו עובדים יחד. גם את ההפרדה הזאת אנחנו עושים בצורה שמכבדת ואין שום כוונה לפגוע. יש כבוד והערכה במטרה להגיע לחיים שלווים. בסופו של דבר ההחלטה הזאת היא לטובת כולם".

הפגישה עם נהגי "קווים"

דוגמא נוספת לניסיון אנשי העירייה להישאר עם יד על הדופק מול המציאות המתוחה ורמת החשש מאירועים לא רצויים, ניתן היה לראות בפגישה שקיימו שוכן ויעקב כהן, מנהל אגף השירות בעירייה, עם מספר נהגים ערבים של חברת "קווים" העובדים בעיר.

בעקבות חיכוך שנוצר השבוע בין אחד מתלמידי בית הספר לאחד מנהגי קווים המסיע את תלמידי העיר מיהרו כהן ושוכן להגיע למסוף האוטובוסים בניסיון להרגיע את הרוחות עוד לפני שיתלבו בצל האווירה המתוחה בעיר. כמו בנושא המנקים, גם כאן כהן רואה את הצעדים בהם נוקטת העירייה כניסיון לצמצם למינימום את מוקדי החיכוך האפשריים.

"בסיטואציה הנוכחית גם מבטים  יכולים כיום להתפרש אחרת מבימים רגילים", הוא אומר. "מבט רגיל במשך השנה היום יכול להתפרש אחרת ולהוביל לכיוון שלילי. אני חושב שבימים האלה זה נכון שהמנקה לא ינקה ולא יסתובב בזמן ההפסקות. זה לא שמישהו כולא אותו או שומר עליו. ההנחיה היא שהמנקים יהיו יחד עם אב הבית. לא נעילה ולא סגירה בחדר. גם עבורם זה נכון יותר. אנחנו שומעים את התחושות אבל משאירים את השגרה כרגיל".

דרושים – מאבטחים

בשבוע שעבר פרסמנו כאן כי בעירייה החליטו לגייס בדחיפות מאבטחים שיפטרלו בין אשכולות הגנים בעיר. השבוע התברר כי במציאות של היום מדובר במשימה לא אפשרית. "לא הצלחנו לגייס מאבטחים", מספר כהן. "ממש ברמת הבודדים. אפילו לא מאבטחים בלי נשק. לחברות האבטחה פשוט אין כוח אדם לגייס".

אז איך מתנהלת אבטחת הגנים כרגע?

"כמו שהיה בשבוע שעבר. אנחנו מוציאים את עובדי העירייה לרחובות. כולם בחוץ, כל היום. כל אנשי הפיקוח העירוני ועובדי העירייה מבצעים את הסיורים בין הגנים, כולל שלוש ניידות של הפיקוח שעוסקות כרגע רק בביטחון". 

בתמונה: מצב שגרתי במודיעין בימים האחרונים (צילום: אלי גל)