נושא הלומי הקרב עלה בשנים האחרונות לכותרות עקב השלכות המלחמה, ומי שהחליט כעת לסייע הוא אלכסנדר פרומן ממודיעין, פוסט-טראומטי בעצמו.
פרומן, איש הייטק שהתגייס למילואים עם תחילת המלחמה למרות שכבר החזיק בפטור משירות, פיתח עם צוותו פלטפורמה הנקראת "כתף", שהוצגה בהאקתון TechHeal, יוזמה משותפת של מטיב – המרכז הישראלי לפסיכו-טראומה וקהילת TechGym.
"ב-7 באוקטובר הייתי בכלל בחופשה בקפריסין, ואז התעוררתי מהודעה מהמשפחה שיש אזעקות במודיעין. פתחתי חדשות ולא האמנתי למה שראיתי. בשירות הסדיר שלי הייתי בגוש קטיף ואני מכיר את האזור, אבל האירוע היה לא הגיוני בכלל. אמרתי לעצמי שאני צריך לחזור כמה שיותר מהר למשפחה ולמדינה. ראיתי שיש גיוסים מסיביים, והרגשתי שאני חייב לעשות משהו. זאת מלחמה על הבית", סיפר השבוע פרומן למודיעין News.
פרומן חוזר לארץ, מעמיס ברכבו ציוד לחיילים ויורד דרומה. "ליד אופקים היו מחסומי משטרה, התחלתי לשאול איפה יש שטחי כינוס והתרעננות. נתנו לי קישור לווטסאפ שמחפשים מילואימניקים. התחלתי להפיץ את קורות החיים הצבאיים שלי, ובסוף קיבלתי קריאה מסיירת יונתן להיות מ"כ פינוי במסייעת. בהתחלה היינו בצפון ואחר כך ירדנו דרומה. הייתי בשישה סבבים בסך הכל. בסבב האחרון היינו ברפיח וחאן יונס, והיו שם כמה אירועים אבל לא חשבתי שהם ילוו אותי אחר כך".
עם החזרה הביתה בסיום המילואים, התברר כי אותם מראות כן מלווים אותו. "התחלתי לסבול מסיוטי לילה ומדיכאון. נאלצתי לעזוב את העבודה. פניתי לגורמים מקצועיים והכירו בי כפוסט טראומטי בדרגה יחסית קלה. מאוד רציתי להיות בטיפול ולא להזניח, אז התחלתי בטיפול קבוצתי. באחת הקהילות שהצטרפתי אליהן ראיתי שמחפשים מישהו שיצטרף לקבוצה שתעזור לפוסט-טראומטים. היה לי רצון חזק לעשות משהו, אז הצטרפתי לצוות מדהים".
יחד עם אותו צוות הם מפתחים פלטפורמה חדשה במטרה לסייע דווקא לבני המשפחה של הסובלים מהלם קרב. "הרעיון היה ליצור קהילת מתנדבים ומשפחות של פוסט-טראומטיים, להפגיש ביניהם, ולעשות את זה בדרך מאוד חכמה שהמשפחה תהיה אנונימית יחסית. רק כשהמשפחה רוצה היא נחשפת למתנדבים".
איך זה עובד?
"בנינו ממשק שמצד אחד יש משפחה של פוסט-טראומטי שנכנסת ומבקשת עזרה, ומצד שני יש מתנדבים. יש כל מיני רמות של עזרה: יש עזרה מרחוק – להתקשר לאנשי מקצוע, למלא טפסים און ליין וכו'; יש עזרה של סיוע עד דלת הבית, שכוללת הבאת מצרכים, הנחת חבילה וסיוע בחוץ; ויש רמה שלישית’ שכוללת סיוע בתוך הבית. כשיש פוסט-טראומטי בבית הוא לא מתפקד. היו לו תפקידים בבית ועכשיו זה נופל על בן או בת הזוג, וזה לפעמים יוצר אנטוגניזם. הרעיון הוא שהמתנדב בא, נותן זמן ומוריד את המשימות היום-יומיות. המטרה היא לבנות קהילה שיכולה לתמוך בחלשים.
עכשיו צריך לשווק את זה ולמצוא ארגון שיוכלו להשקיע בנו, לא למטרת רווח. הרווח הוא חברתי. זה יכול להיות גוף ממשלתי או פרטי ולהמשיך ולפתח את הרעיון. אני יודע מניסיוני האישי שיש בארץ מלא גופים שעוזרים לפוסט-טראומטיים, אבל גוף שעוזר למשפחה עוד לא קיים. זה יכול לשנות את הגישה בתוך המשפחה. אני מקווה שנצליח להפוך את הלימונים ללימונצ'לו".
