מאז ה-7 באוקטובר ובצל אירועי מלחמת "חרבות ברזל" כבדת הדמים, עלה למודעות הציבורית גם נושא הפגיעה הנפשית בקרב משרתי כוחות הביטחון, כל זאת בצל מאבקם הנוכחי של הלומי הקרב ומספר המתאבדים ההולך ועולה.
כדי לתת מענה גם לתופעה זו, נפתחה לאחרונה במודיעין מרפאה גדולה להתמודדות נפשית, מבית רשת ארצית לטיפול בטראומה נפשית של בית החולים שיבא תל השומר. הרשת "חוזרים לחיים" מיועדת לאנשי כוחות הביטחון ולבני משפחותיהם, בניסיון לתת מענה מיטבי למתמודדים עם מצוקה נפשית.
בשיבא סיפרו כי "מאז פרוץ המלחמה התגייס המרכז הרפואי למשימה הלאומית של הנגשת שירותים נפשיים מתקדמים לאנשי ונשות כוחות הביטחון ובני משפחותיהם, הניצבים בפני אתגרים נפשיים מורכבים". לשם כך יצרו בשיבא שותפויות עם מספר ארגונים, בהן ארגון ידידי צה"ל בארצות הברית (FIDF), התומך ברווחת חיילי צה"ל, הפצועים והמשפחות השכולות. יחד עם ארגון נכי צה"ל ורשת מרפאות המעניקה טיפול נפשי ליוצאי כוחות הביטחון בארה"ב, הוקמה הרשת הארצית לטיפול בטראומה נפשית, המפעילה כיום מרפאות בפריסה ארצית רחבה. המטרה: "להבטיח שכל אנשי ונשות כוחות הביטחון ובני משפחותיהם יזכו לטיפול נפשי זמין, מקצועי ועדכני ביותר, שיהיה מותאם אישית, יסייע בתהליך השיקום וישפר את איכות החיים".
לא רק פוסט טראומה
השבוע סיפרו אנשי שיבא כי במרפאה במודיעין הטיפול מבוסס על ניסיון רב-שנים שנרכש במרפאת הטראומה של המרכז הרפואי, והוא כולל תוכנית טיפול אישית לכל מטופל הכוללת מפגשים אישיים, זוגיים וקבוצתיים. הטיפול מבוסס על טיפול פסיכיאטרי, טיפול נוגד דיכאון וחרדה, טיפול בבעיות שינה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT, טיפול בעיבוד קוגניטיבי CPT, טיפול בחשיפה ממושכת, טיפול באמצעות תנועת עיניים EMDR, נוירופידבק, כלבים טיפוליים, טיפול זוגי בצל טראומה ועוד.
למרפאות יכולים לפנות אנשי כוחות הביטחון בעלי זכאות לטיפול נפשי מטעם אגף השיקום, אנשי כוחות הביטחון ללא זכאות מטעם אגף השיקום אשר מעוניינים בטיפול בעקבות השתתפותם בפעילות, ובני משפחה של אנשי כוחות הביטחון אשר מתמודדים עם מצוקה נפשית בעקבות פעילותם. עוד סיפרו השבוע כי צוות המרפאה מורכב מפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנות ועוד, שעוברים הכשרות מתקדמות באופן קבוע.
השבוע סיפרה יעל שפירא, מנהלת המרפאה שנפתחה בחודש מאי השנה במגדלי עזריאלי במרכז העיר, כי "מדובר על מרפאה ייחודית שבה נותנים למטופלים טיפולים נפשיים הוליסטיים, זוגיים ומשפחתיים להורים, לבנות הזוג ולחיילים עצמם. אחרי החגים נעלה לקומה ה-15 למשכן הקבוע שם, תהיה מרפאה מאוד גדולה עם אוריינטציה קהילתית".
שפירא, שפרשה לאחרונה מצה"ל לאחר שירות כקב"נית בדרגת סגן אלוף, מספרת: "במרפאה אנחנו נותנים טיפולים על פי הצרכים של המטופלים, ללא תלות בהכרה של אגף השיקום, כדי לסייע לכל מי שנחשף למלחמה מפאת שירותו להחזיר את תחושת השליטה לחיים ולהשתקם מהחשיפה למלחמה".
לדבריה, לא מדובר רק בפוסט טראומה. "חשיפה לטראומה לא בהכרח מייצרת פוסט טראומה. יש גם קשיים הסתגלותיים, קשיי ויסות, דיכאון וחרדה, והרבה פעמים הם מתמודדים עם תגובת אבל. בנות הזוג של מילואימניקים סובלות משחיקה ולעיתים גם מטראומה בעקבות החשיפה לבן הזוג".
במרכז החדש במודיעין מטפלים כאמור בנפגעים מהמלחמה הנוכחית, אבל גם בכאלה שהמלחמה הנוכחית הציפה אצלם טראומות עבר. "כולנו חווים את המלחמה", אומרת שפירא, "ואם זה נשען על טראומה שהייתה בעבר נטפל גם במקרים כאלה. הרחבנו מאוד את המענים שאנחנו מעניקים. אין הכרח שהמטופל יהיה מוכר על ידי משרד הביטחון, הרחבנו את הטיפולים לבנות הזוג, לילדים וגם לאימהות, כי כשכל המשפחה הצבאית נפגעת מהמלחמה אז גם ה-WELL BEUNG שלהם עוזר לשיפור מצבו של החייל עצמו".
עוד היא מספרת כי את הטיפולים הם מעניקים ללא עלות. "אנחנו ספקים של הרבה מאוד גופים שמפנים לטיפול", מסבירה שפירא, "אגף השיקום ועוד גופים ליוצאי צבא, וגם קופות החולים יכולות להפנות אלינו. הטיפולים אצלנו הם בעיקר בעיקר טיפולים ממוקדי טראומה שהוכחו כיעילים, כגון פסיכותרפיה קצרת מועד, טיפולים קבוצתיים על פי צורך ועוד. בהמשך יהיו לנו טיפולים באמנות, ליווי של דיאטנית וביופידבק".
למה הוחלט לפתוח מרפאה דווקא במודיעין?
"במודיעין יש הרבה אנשי כוחות ביטחון. כל המרפאות של הרשת נפתחו בשיתוף פעולה עם בתי הלוחם, ובמודיעין אנחנו חלק מרשת אמריקנית של מרפאות וטרנים בארצות הברית שיש להם זיקה לישראל. כשפרצה המלחמה הם חיפשו שותף לפתוח מרפאה בארץ. הם חיפשו עיר עם אוריינטציה קהילתית, עם הרבה אנשי ביטחון ומעורבות קהילתית, וכך נבחרה העיר מודיעין. בתור תושבת העיר, ויוצאת מלחמה בעצמי, זה מאוד מרגש וזה גייס אותי לנהל את המקום. התורם שהקים את הרשת שמו סטיבן כהן, והם ממש שותפים שלנו. הם גם תרמו תרומה מאוד גדולה ונדיבה ומאפשרים לזה לקרות בעיר, וגם שותפים שלנו באידיאולוגיה ובתפיסה הקהילתית. למדנו מהם והם מאיתנו. הם ממש שותפים שלנו".
באילו מקרים את נתקלת במרפאה?
"אצל אנשי המילואים אני נתקלת בשחיקה מאוד משמעותית, בקושי להתמודד עם המעברים משדה הקרב לחיים הרגילים, בקושי לעשות עיבוד לאירוע שלא נגמר כי אני מחזיק כבר את הצו הבא לספטמבר. יש הרבה מאוד קשיים בתוך הבית, כמו להחזיק את ההיעדר של האב ואת העומס, וגם הרבה אבל על אובדן חברים בקרב. אצל בני המשפחה אני נתקלת בהרבה שחיקה ובהרבה חרדה של אימא ששולחת את הילד שלה לעוד סבב, וגם של בנות הזוג. קשה להחזיק את זה ויש הרבה חרדה".
