שם בשבילם, גם אחרי הקרב

רותי בוסידן
מיכל סגל ממודיעין שירתה בסדיר ובמילואים כפראמדיקית, ובימים אלה היא פעילה בעמותה המסייעת לחברים שהשתתפו בלחימה להתמודד עם החוויות הקשות שעברו: "רק פראמדיקים יכולים להבין אחד את השני לגמרי"
צילום: פרטי

האמרה המפורסמת "פעם שריונר תמיד שריונר" מקבלת בימים אלו משנה תוקף גם בקרב אלו ששירתו בצה"ל בפראמדיקים, זאת מוכיחה מיכל סגל ממודיעין, שפועלת כיום במסגרת מיזם חברתי שמנסה לסייע לחבריהם שהשתתפו בקרב.

סגל, בת 23, השתחררה באוגוסט האחרון משירות כפרמדיקית בגבול לבנון, וב-7 באוקטובר כבר גוייסה למילואים והצטרפה לגדוד שריון. מאז היא הספיקה לשרת במילואים בשני סבבים 155 ימים, והסבב השלישי בדרך, ופועלת בעמותת "אהיה תמיד". בימים אלו סגל וחבריה למיזם יוצאים בקמפיין מימון המונים, במטרה לממן שלל יוזמות. בין היתר, העמותה מוציאה פראמדיקים למסע לעיבוד רגשי של חוויות הקרב, מממנת סיוע בטיפול נפשי, הנצחת הנופלים ובניית קהילת פראמדיקים צבאיים.

סגל, שלמדה בתיכון עירוני א' בעיר, מספרת: "זה תפקיד שלא יודעים מה ההגדרה שלו. בגדול, פרמדיק הוא זה שמקבל החלטות בשטח. מכשירים אותנו לנהל צוות ולתת מענה במצבי חירום, בין אם זה בשגרה – אירועים לבביים, תאונות דרכים החייאות – ובין אם זה בשדה הקרב. בסוף, אנחנו ילדים בני 19 שמקבלים אחריות כמו של רופא. נותנים לנו לקבל החלטות שלפעמים חורצות גורל בשטח, ואין גוף שדואג לנו".

על חוויית המלחמה היא מספרת כי "לטפל בחברים שלך זה קשוח. למזלי, במהלך המלחמה לא הזדקקתי לטפל טיפול מציל חיים. ועדיין, כמות הלוחמים שהיו תחת אחריותי, כמה צריך להיות דרוך, כמה אסור שזה יתפוס אותך כשאתה לא בשיא שלך, זה לא פשוט. לכן קמו אנשים שהבינו שצריך להרים את הכפפה ולדאוג לפראמדיקים גם בסדיר וגם במילואים. המלחמה רק הציפה את הקושי הזה, ובאמת העמותה עושה משהו מדהים".

גם רבים מחבריה, גם סגל הרגישה בשלב מסויים שהיא זקוקה לעזרה. "הרגשתי שאני צריכה טיפול כי אני חושבת שלדבר על הדברים זה הדבר הכי טוב לעשות", היא אומרת, "גם אירועים קטנים יכולים לתפוס אותך. זאת לא חייבת להיות סיטואציה הירואית, זה יכול להיות דבר הכי קטן כמו לרוץ למקלט. אני נרשמתי למסע עיבוד כי המילואים זה משהו שממש שואב אותך והופך להיות כל החיים שלך. גם המעבר לבית כל פעם מאוד קשה. אתה חוזר הביתה ומרגיש זר בבית שלך. המסע הזה נתן לרגע את האופציה לכולם לדבר על זה ולהבין שכולם מרגישים ככה".

על אותם מסעות עיבוד רגשי היא מספרת: "יש משהו בליצור קבוצה של אנשים שמבינים אחד את השני. זה נותן הרבה כוח. פורקים חוויות על המלחמה שכל אחד חווה בצורה שונה. רק פראמדיקים יכולים להבין אחד את השני לגמרי. היו לנו מסעות עיבוד באילת ששולבו עם צלילה, ומסעות אחרים ששולבו עם פעילויות מאתגרות נוספות".

כאמור, בימים אלה מנסה סגל לגייס כספים עבור העמותה. "אנחנו עושים גיוס המונים דרך הסיפורים האישיים של הפראמדיקים", היא מסבירה, "כל אחד פונה לסביבה הקרובה שלו. כבר עברנו את היעד שהצבנו לעצמנו מהר יותר ממה שחשבנו. המון אנשים נרתמו והבינו את החשיבות. נמשיך לגייס כסף, שיעזור לנו לתת מלגות לפראמדיקים ולעשות פרויקטים נוספים".

לתרומות לעמותה: https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/128103/about/

כתבות נוספות

מירי אנטואנט

אני תקוע כל יום כשלוש שעות בפקקים ואת בדרך לאמריקה. למה לא? ואת עוד נוסעת על חשבוני

בדרך למעלה

בגיל 17 נועם אוחיון ממודיעין כבר הספיק לזכות באליפות ישראל לקדטים בג'ודו ולייצג את המדינה באולימפיאדת הנוער, ובזמן שחבריו מבלים בים הוא מנהל סדר יום ספרטני בדרך לחלום הגדול על מדליה אולימפית

תעלומת החשבון המנופח

דיירי בניין ברחוב פיקוס הופתעו לגלות שבחודשים האחרונים חשבון המים שלהם זינק פי שניים, וגם לאחר מגעים עם מי מודיעין והמשטרה לא הצליחו לקבל הסבר לתופעה

המורים ממודיעין יזכו לבונוס

גם השנה נכללים בתי ספר על-יסודיים מקומיים ברשימת המצטיינים של משרד החינוך, וצוותי ההוראה בחמישה בתי ספר בעיר יזכו לתגמול בסך אלפי שקלים

בדרך למעלה

בגיל 17 נועם אוחיון ממודיעין כבר הספיק לזכות באליפות ישראל לקדטים בג'ודו ולייצג את המדינה באולימפיאדת הנוער, ובזמן שחבריו מבלים בים הוא מנהל סדר יום ספרטני בדרך לחלום הגדול על מדליה אולימפית

המשך קריאה »

תעלומת החשבון המנופח

דיירי בניין ברחוב פיקוס הופתעו לגלות שבחודשים האחרונים חשבון המים שלהם זינק פי שניים, וגם לאחר מגעים עם מי מודיעין והמשטרה לא הצליחו לקבל הסבר לתופעה

המשך קריאה »