כולנו חווים מציאות הזויה לחלוטין של בלבול, חוסר אמון משווע, אי יציבות ותחושה של פרומו לאנרכיה
ההיסטוריה לא תשפוט את מחדלי הגופים הממשלתיים במהלך תקופת הקורונה. ההיסטוריה מתה! אלא שאף אחד לא הכריז על מותה. החיים של כולנו מתנהלים כאן ועכשיו. זמני עבר ועתיד אינם רלוונטיים לרבים מאיתנו. העבר לא רלוונטי לרוב המוחלט של האזרחים והעתיד, מי יודע לאן פניו?
אנחנו עסוקים במה שקורה לנו עכשיו. ברגע זה ממש. הרוב המכריע עסוק בכיצד לפתור את בעיותיו היום! אין לו את הפריווילגיה לחכות לעוד חודש או חצי שנה.
הבעיה הגדולה היא שמה שקורה היום זה מופע ענק של קן הקוקיה. אנחנו כולנו חווים מציאות הזויה לחלוטין של בלבול, חוסר אמון משווע, אי יציבות ותחושה של פרומו לאנרכיה שכבר החלה לבצבץ בחלק מתחומי חיינו. מציאות של איש הישר בעיניו יעשה. של אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה. וזו הסכנה האמיתית שלא לומר אסטרטגית לבסיס קיומנו על האדמה הזאת שעליה התיישבנו לאחר אלפי שנות נדודים, פוגרומים ושואה שלא הייתה דוגמתה בהיסטוריית העמים כולם.
לראות ולא להאמין, כיצד מנהיגי העם הולכים כמסוממים ומגששים דרכם אל פתרונות והחלטות נעדרות שכל ישר והיגיון כאילו חזרנו אל מגדל בבל שאיש אינו מבין את שפת רעהו. אומות העולם מביטות בנו ולא מבינות כיצד עם הספר ואומת האור לגויים וזוכי פרס נובל מתנהג בבורות, תככים והתנהגות מבישים ובעיקר טיפשים נוכח הנגיף המהתל בנו פעם ועוד פעם.
כתשעה חודשים חלפו מאז יצא אל אוויר העולם בעיר וואן אשר בסין העטלף שיתכן והיה הסיבה לנגיף הקורונה ודומה שלא למדנו הרבה ובעיקר לא ניצלנו את החודשים הרבים שחלפו מאז להיערך לקראת גל התחלואה שהיה כאן ומי יודע יתכן שעוד ישוב כי הרי רוב המומחים משוכנעים שאנו צפויים לסגר שלישי, שזה בבחינת תקדים עולמי.
בעוד מדינות רבות ממשיכות להתנהל לצד הקורונה, המשק שלהן ומערכות המדינה פועלות כרגיל- אנחנו מדשדשים עדיין בשאלת הקפסולות בכיתות הלימוד ואת איזה מהכיתות לפתוח. בנוסף אנו צריכים להתמודד עם מגזרים ייחודיים העושים ככל העולה על רוחם וגוררים מדינה שלמה אל קריסה ופשיטת רגל כלכלית.
