בעלי העסקים במודיעין, שרק עכשיו החלו להתאושש מהסגר במרץ-אפריל, מקבלים בתסכול ואכזבה את הבשורה על הכניסה המחודשת לסגר של המשק הישראלי • בעלי הסטודיו שלקח הלוואת ענק לשיפוץ, המסעדנית שבונה על הבטחות שר האוצר, אולם האירועים שהכין את עצמו לסיטואציה והשמועות על בתי העסק שיפרו את ההנחיות
(צילום ארכיון: פרטי)
חצי שנה חלפה מפרוץ משבר הקורונה והסגר הראשון, ממנו בעלי העסקים במודיעין רק עכשיו מתאוששים, ושוב הגיעה בשורת האיוב – הולכים לסגר שני.
את הקולות שמענו כולנו במשך החודשים האחרונים: המצוקה הכלכלית, הפיצוי הזעום, הבירוקרטיה המתישה והניסיונות הנואשים לנהל עסק תחת ההנחיות המשתנות מדי שבוע, ומעל לכל – הכאב והפחד מהאפשרות שמפעל חיים יורד לטמיון. כעת, כשפנינו מועדות לסגר בן מספר שבועות, קשה היה שלא לשמוע את התסכול מדבר מגרונם של בעלי העסקים במודיעין עימם שוחחנו השבוע.
נעמה צדקיהו, בעלת המסעדות קפית וקסבה, סיפרה השבוע: "אכזבה, אכזבה עמוקה מאוד והבנה עמוקה שהחיים של כולנו לא חשובים למקבלי ההחלטות. אילו החיים שלנו היו חשובים להם, אז הם היו מקבלים החלטות כלכליות, מקצועיות וללא שיקולים לא ענייניים ואינטרסים פוליטיים. אם אפשר היום לפתוח בית כנסת, עם כל מיני סייגים, אז שיפתחו את קפית שיש לי פה יותר יציאות ושטח גדול יותר מאשר בבתי הכנסת. אפילו ספרי תורה יש לי פה אם הם רוצים".
התחלתם בכלל להתאושש מהסגר הקודם?
"זה פשוט ביזיון, אין לי מילים. רק עכשיו התחלנו להתאושש. כל האירועים בוטלו, כל ההזמנות בוטלו. בסגר הראשון פרסתי צ'קים לספקים עד לסוף השנה. בסגר הזה רק אלוהים יעזור לנו. שיתביישו להם".
יש מחשבות שאולי כבר עדיף לסגור את העסק?
"לא, אף פעם אין מחשבות כאלה. אני בן אדם לוחמני, בעיקר כשמדובר בצדק. מנסים להשפיע כעת על שר האוצר, שמקבל החלטות, אפשר לומר, נבונות. עובדה שהוא הולך לשנות את המענק. אני מקווה שהפעם יהיה פיצוי כמו שצריך, ואני שמחה ששר האוצר קיבל את הטיעונים של המסעדנים".
מי שסופג כעת מהלומה קשה לא פחות הוא אריק קוגן, בעלי הסטודיו PUTINS, שמספר: "מה מצבנו? מותר לך להכניס קללות לעיתון…? תשמע, סוגרים אותנו בכלא. אנחנו בעולם הפיטנס רוצים להעביר כמה מסרים. קודם כל, אנחנו נלחמים שיכירו בנו כעסק חיוני. למה עסק חיוני? הלקוחות שלנו לא רק רוצים ללכת בביקיני לים ולהיראות טוב. זה הרבה מעבר לזה. יש לנו מתאמנים שעברו תאונת דרכים ואם לא יתאמנו יסבלו מכאבים. יש אנשים שהם בתהליך הרזייה והפסקת האימונים תהרוס להם את השגרה והם יסבלו. אלו רק כמה דוגמאות קטנות של מתאמנים והדרך שלנו לעזור להם. הכל נהרס עכשיו. תשמע, גם לא הייתה הדבקה המונית בשום חדר כושר במדינה. עם הנחיות, בלי הנחיות, בסופו של דבר בכל הארץ לא הייתה הדבקה המונית בחדרי הכושר".
ומה ברמה האישית? איך תשרדו?
"קודם כל, זה בסדר שמחליטים על סגר, אבל אין סיכוי בעולם ששוב יסגרו אותנו בלי פיצוי. אני אפילו לא חולם על זה שהם בעצמם ידאגו לפצות אותנו כמו שצריך. יש לי אפס אמון בממשלה. אף אחד לא מדבר איתנו, עיריית מודיעין גובה ממני ארנונה כשהעסק סגור, ויש לי הוצאות מפה עד להודעה חדשה והעסק לא עובד ואני משלם לכולם. עכשיו שהתחלנו קצת להרים את הראש מהסגר הקודם, לקחתי הלוואות מכל העולם בסך 150 אלף שקל כדי לעשות שיפוץ, כי יש מתחרים ואתה לא יכול שלא לשדרג את המקום. הרגשתי שאנחנו בעלייה והנה סוגרים אותי ואין לי מושג מאיפה אני מחזיר את ההלוואות".
נשמע כמו סיטואציה מפחידה.
"כן, כבר לפני שבוע אנשים הפסיקו לקנות מנויים, כי מי יקנה מנוי כשיש סגר? ואני עוד לא מדבר על כל מי שביטל את המנוי בגלל השמועות על הסגר. מזל שהלקוחות שלנו תומכים בנו ועוזרים לנו להחזיק מעמד. אני רוצה להודות ללקוחות שלנו שבתקופה קשה נמצאים ביחד איתנו בתהליך הזה, כי זה הבית שלהם, ורק בזכותם אנחנו מצליחים לשרוד את התקופה הזו.
עוד ענף שספג מכה קשה הוא כמובן אולמות האירועים. כך למשל מספר רזיאל וענונו, בעלי אולמי השדרה ה-15 בפארק הטכנולוגי, שיודע שבעוד יממה הוא מכניס את עצמו ואת העסק שלו לסגר שיימשך לפחות שבועיים, אם לא יותר.
אלא שהפעם, בניגוד לסגר הראשון, רזיאל כבר עשה את ההכנות הדרושות כדי לעבור את הסגר בשלום יחסי ובנזק כלכלי פחות מאשר בסגר הראשון.
"הפעם התכוננו מראש לסגר. בניגוד לסגר הראשון, שלא ידענו בכלל איך לפעול אז כי הכל היה חדש ולא מוכר, הפעם לא הזמנתי סחורה בכמויות גדולות. להיפך, צמצמתי את כל מה שיש במחסנים, ואני מקווה שהפעם נעבור את הסגר בשלום ובחוסן כלכלי".
אילו מהלכים נוספים עשית כדי לשרוד?
"תראה, לאנשים ששילמו לנו מקדמות החזרתי את הכסף. כי אני חושב שאף אחד לא אשם בסגר, בטח לא מי שהזמין אירוע. אני נערך לתקופה שאחרי הסגר, כי כשיש לאנשים אמון בך והם רואים שאתה הגון וישר, הם יחזרו אליך. מבחינתי זו השקעה בלקוחות עתידיים".
ומה לגבי העובדים שלך?
"את העובדים הקבועים, בערך עשרה איש, כולל הטבחים ומנהל האירועים והצוות הבכיר, נוציא כמובן לחל"ת. גם אני כשכיר של העסק יוצא לחל"ת. שאר העובדים שלא צברו ותק, הסטודנטים למשל, פשוט יעזבו".
ואת החגים תצליח לשרוד כלכלית?
"אני אישית, כשכיר של העסק, אקבל דמי אטלה בחל"ת, אבל זה לא מכסה לצערי את עלויות העסק עצמו אלא רק את שכרי שלי. מבחינת שכר דירה נמשיך לשלם את הסכום המלא, כי גם לבעלי הנכס יש התחייבויות, אז אין כאן הנחות. גם מבחינת תשלום הארנונה אין לי שום בשורה. נמשיך לשלם ארנונה מלאה למרות ההבטחות של ביבי בנושא. העלויות של העסק הן הכסף הגדול, אבל לשמחתי יש לי ניסיון וותק בניהול העסק, כך שאני מאמין שאשרוד את התקופה הקשה הזאת".
מי שימשיך לפעול ממשרדו הוא רואה חשבון ולדימיר ביליאק ממודיעין, שהוגדר כעסק חיוני, כמו סוכנויות הביטוח והבנקים. ביליאק מדגיש כי "אעבוד לפי ההנחיות ולא אפר את החוק", למרות שגם עליו ייאסר לקבל קהל. "אני אסדר מחוץ למשרד פינת ישיבה נוחה כדי שהלקוחות, אלה שיגיעו פיזית למשרד, יוכלו לשבת שם ולקרוא את המסמכים. אני מקווה שרוב הקשר עם הלקוחות יהיה באמצעות הדיגיטל".
יחד עם זאת, ביליאק, שהוא יו"ר מטה העצמאים ביש עתיד, שומע ומבין משיחות עם עצמאים רבים כי "יהיו הרבה הפרות של ההנחיות, ועצמאים רבים הודיעו כי יפתחו את העסקים שלהם בימי הסגר למרות האיסור לפתוח".
גם בענף הנדל"ן החלו השבוע בהתארגנות לימי הסגר. בקרב המתווכים במודיעין ניכר מעבר לעבודה דיגיטלית מרחוק, במקום פגישות פיזיות במשרדי המכירות ובאתרים השונים.
תחיה להב בעלת משרד לתיווך נדל"ן בעיר, מספרת: "דווקא בימי הקורונה התפוקה שלנו עלתה מאד, כי עברנו לשימוש בדיגיטל ושם הכל ממוקד, יעיל ומהיר".
כלומר?
"אם הייתי מקיימת ישיבת עבודה במשרד עם המתווכים שלנו, אז היו יושבים ומבזבזים זמן על הגעה לישיבה, אחרי שעה עושים הפסקת קפה, מפטפטים, וככה שלוש שעות עוברות. היום בזום כולם מהמחשב הנייד ענייניים, מתקתקים את הכל מבלי לבזבז זמן".
ומה לגבי הלקוחות?
"היום פחות לוקחים את הלקוחות פיזית לראות נכס, כי הכנסתי למשרד שימוש נרחב בסרטוני וידאו ואני מראה ללקוחות את הנכס בסרטון הדמייה. זה נוח יותר ובטוח יותר. בסגר כמובן נעבוד לפי ההנחיות. לקוחות לא יגיעו למשרד אלא אם זה בטווח ה-500 מטרים, ואם לקוח יתעקש לראות נכס נקפיץ אליו סוכן שגר במרחק של פחות מ-500 מטרים מהנכס, והוא יראה לו את המקום".
