כל קבוצת אינטרס מפעילה את כל מנגנוני הלחץ העומדים ברשותה כדי להעביר מהקופה של כולנו לארנק האישי של חברי קבוצת האינטרס כמה שיותר שקלים

מדי שנה מתפרסם דו"ח אודות חריגות השכר במגזר הציבורי. השבוע זה קרה שוב. עם הפרסום נחשף עם ישראל לשוד בצהרי היום של הקופה הציבורית. בבחינת כל מי שיכול עושק/מוצץ/שודד כמה שיותר כסף מהקופה של כולנו.

כל קבוצת אינטרס מפעילה את כל מנגנוני הלחץ העומדים ברשותה כדי להעביר מהקופה של כולנו לארנק האישי של חברי קבוצת האינטרס כמה שיותר שקלים. התופעה הזאת אופיינית לכל מגזרי העובדים ואינה מתחשבת במין, גזע או לאום. איש הישר בעיניו יעשה וכל הסוחט יותר הרי זה משובח.

המציאות הסחטנית הזאת אינה קשורה למנת המשכל של מוצצי הקופה. היא קיימת במגדלי השן של האוניברסיטאות באותה מידה שהיא נמצאת אצל אחרון הסווארים בנמלי הארץ. לאף אחת מהקבוצות אין אלוהים אחרים-זולת אלוהי הכסף.

הדו"ח השנתי נראה כמו שלג דאשתקד. אותן קבוצות עובדים הן אלה הזוכות לביקורת של הדו"ח. כיון שלא קורה כמעט כלום בין דו"ח אחד למשנהו אז יוצא שעם האוכל בא התיאבון והוא גדל ומתפתח עם השנים.

התיקון אם הוא בכלל נעשה הוא בדרך כלל מעט מדי ומאוחר מדי. אלה שלקחו לכיסם מיליונים מחזירים רבבות שקלים בלבד. במילים אחרות מאוד משתלם לקחת ואחר כך להחזיר רק מעט ממה שנלקח.

חריגות השכר במגזר הציבורי למשל, זועקות לשמיים. מדובר במגזר ציבורי של כ-700 אלף עובדים!!! רוב העובדים משתכרים מעט, על גבול העלבון. כך נראות גם הפנסיות שלהם. אולם הבכירים, זה כבר סיפור אחר לגמרי. מדובר בכאלה המשתכרים משכורות עתק שברוב המקרים אין להן כל הצדקה וגם תמורת חצי מהשכר שהם מקבלים ניתן היה למצוא מועמדים לא פחות טובים שהיו עומדים בתור כדי לזכות במשרות הנכספות.

את מחיר הפנסיות השערורייתיות שניתנות בדרך כלל לאלה שזכו בפיס ויש להם פנסיה תקציבית נאלצים לשלם בני הדור הצעיר שבקושי מצליחים להתגלגל מחודש לחודש. ההורים נהנים והצעירים קורסים. גם זה שווה חסימה של צומת עזריאלי…