זו היתה תביעת הפיצויים הגדולה ביותר בתולדות מודיעין: 84 מיליון שקל במקור – שבמונחי היום מגיעים לכחצי מיליארד שקל – שעמותת "נאות רעות" דרשה לקבל מהעירייה בטענה שזו הפקיעה את מבני הציבור והתשתיות שהוקמו ברעות טרם הקמת מודיעין • אחרי שנים של דיונים החליטה העמותה למשוך את התביעה, ובמסגרת מסמך ההבנות עם העירייה שוחררה מתשלום הוצאות המשפט, שהם כמאה אלף שקל • ביבס רתח וסיכם: "רחמנותם וטוב ליבם של היועצים המשפטים שלנו שיכנעו אותי לוותר על הוצאות המשפט"
עמותת "נאות רעות" משכה את תביעת הענק שהגישה בשנה שעברה נגד עיריית מודיעין, שעניינה דרישה מהעירייה להחזיר לעמותה את הבעלות על מבני הציבור ברעות – בעלות שהועברה לעירייה עם איחוד העיר. ראש העירייה חיים ביבס, שרתח על עצם הגשת התביעה, היה נחוש לדרוש מבית המשפט לחייב את העמותה בהוצאות המשפט שלדבריו עלו לעירייה יותר ממאה אלף שקלים, "אבל רחמנותם וטוב ליבם של היועצים המשפטים שלנו שיכנעו אותי לבסוף לוותר על הוצאות המשפט", כדבריו. ביבס תקף את יוזמי התביעה וכינה אותה "טענות הזויות של אנשים משועממים שחשבו שבתי הספר וגני הילדים שייכים לעמותה. השקענו מיליונים ברעות בתשתיות ובבנייה, ואני שמח שהם הבינו שהמבנים שייכים לעירייה".
התביעה עסקה בעשרות מבני ציבור שנמצאים ברעות בהם גני ילדים בתי ספר ושטחים מסחריים רבים. עם איחוד העיר, לפני יותר מעשור שנים, נרשמו מבני הציבור על שם העירייה כהליך רגיל של הפקעת הנכסים לעיר מודיעין והפיכת רעות ומכבים לשכונות בעיר.
השבוע נוסח מסמך הבנה בין העירייה והעמותה, על פיו נקבע כי העמותה תמשוך את התביעה (צעד כזה מחייב אישור של בית המשפט, י.ג.) ובתמורה מתחייבת העירייה לוותר על כל דרישה להוצאות משפט ודרישות אחרות מהעמותה. דני ארדיטי, יו"ר העמותה, סירב להגיב והודיע: "יש לנו ישיבת ועד מנהל בשבוע הבא ואני לא רוצה עד אז להגיב לתקשורת".
גורמים המקורבים לעמותה, אמרו שלא לייחוס, כי "התביעה מלכתחילה היתה הזויה ולא התבססה על עובדות מוצקות ולכן אין פלא שהיא התמוססה לה בבית המשפט מרכז בלוד עד שהתפוגגה".
שלמה פסי, מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק הרובע (וגם חבר העמותה) אמר: "אני מאוד מצר על שהעמותה נגררה אחר 'יועצים', תושבים מתוכנו, לתביעה חסרת בסיס עובדתי שנסמכה על הזיות. אני, שהייתי בעל תפקיד בהתנדבות בדירקטוריון הצבאי של העמותה בהקמת רעות ולאחר מכן גם בעל תפקידים מובילים גם כיו"ר העמותה בשנותיה הראשונות, הכרתי את העובדות. צר לי שהסברי לחברי הנהלת העמותה ואזהרתי שלא להיגרר אחר טענות חסרות בסיס ולא לבזבז את כספי התושבים סתם שהתוצאה היחידה תהייה פרנסה מיותרת לעורכי דין לא התקבלה".
פסי מתח ביקורת ישירה על העמותה: "מנהיגות בהובלת הנהלת העמותה מחייבת יושרה ציבורית הפגנה של אומץ להתמודד, לעמוד נגד הזרם ולא להיגרר אחר קריאות פופוליסטיות. אני ממליץ כעת לחברי בעמותה ולחברי הוועד המנהל להתנהל באחריות ובזהירות עם יתרת הכספים שעוד נותרו ולא לבזבזם על הליכים משפטיים. צריך להשקיע את יתרת הכספים שעוד נותרו בקופת העמותה לטובת רווחת החיים והתנאים בישוב" .
רקע: בשנת 2018 הגישה העמותה תביעת ענק נגד עיריית מודיעין בסך 84 מיליון שקלים (בערכים נקובים היסטוריים) מה שמעמיד את שווי התביעה כיום על כחצי מיליארד שקלים.
התביעה החלה להתברר בבית המשפט המחוזי בלוד ועיקרה היה טענה שהעירייה הפקיעה בזמנו את מבני הציבור ברעות מבלי לפצות את העמותה, שהיא בעלת הנכסים. בכתב ההגנה של העירייה נטען להיעדר עילת תביעה, חוסר יריבות, היעדר זכות, התיישנות ושיהוי עצום בהגשתה (שנים רבות כל כך לאחר ההפקעה – י.ג).
התביעה עסקה במספר מבני ציבור שהוקמו מכספי העמותה ("כספי המתיישבים") בתקופה שבה הקימו את רעות, לפני שהעיר מודיעין נוסדה. בהם חמישה בתי ספר (רעים, תיכון מו"ר, יסודי מו"ר, ברנקו-וייס ובית הספר עמית), שלושה מעונת יום, שישה גני ילדים, 18 מקלטים ציבוריים בית כנסת ומקוה ומרכז הספורט-בריכה. וגם: תשתיות מים וביוב, סלילת כבישים ומדרכות.
