צלילי נקישת המגפיים של יהודה המכבי עדיין נשמעים בקטע המשוקע של שדרות החשמונאים
בישראל יש קבוצה לא מעט אנשים שכבר הבינו שההיסטוריה של עם ישראל, כפי שהיא מסופרת לנו בחלקים הראשונים של התנ"ך, לא ממש קרתה. לא אברהם שהיגר מעיראק ולא יציאת מצרים ולא כיבוש הארץ בידי יהושע ואפילו לא הממלכות המפוארות של דוד ושלמה. מה לעשות, אבל מדובר בספין ותיק, שחובר למטרות פוליטיות של מלכי ירושלים במאה השביעית לספירה. מכאן והלאה – אגב – אין חולק שהדברים קרו בערך לפי המתואר במקרא.
מטרת ההקדמה הזו היא להבהיר עד כמה מרגשת ומרתקת הידיעה שכאן – ממש על סלעי ישפרו, מרכז מרלז וצומת שילת – צעדו גם צעדו החשמונאים לפני 2,300 שנה. כשההיסטוריה של האמריקאי הממוצע מרחיקה עד המייפלוואר ושל האנגלי בערך עד קרב הייסטינגס – אנחנו יושבים כאן על אוצר בלום של אגדות שבהחלט קרו באמת.
המורשת שלנו היא אמיתית ומוצקה. אלפיים שנות גולה, חזרה אפית לכנען והקמת מדינה, שלא לומר על החייאת השפה שמתה – זהו נס חנוכה שאין לטעות בו. שום דבר לא מרגש אותי בצעידה ליד "מערת המכפלה" שאיננה אלא עוד קבר שייך' שהודבק לו סיפור מומצא. לעומת זאת – בבית הכנסת העתיק "אום אל עומדן" שנחשף במודיעין אין שאלה בכלל. אבותינו היו כאן וזכותנו על המקום אינה מוטלת בספק.
צלילי נקישת המגפיים של יהודה המכבי עדיין נשמעים בקטע המשוקע של שדרות החשמונאים. קריאות הקרב של מתיתיהו עדיין מהדהדות ברחבי שכונות בוכמן וקייזר. חג שמח.
