מאז בריאת העולם האנושות מתחלקת לבני אדם שווים וכאלה השווים פחות. אין חדש תחת השמש. בדרך כלל אלה השווים יותר הם עשירים יותר או בעלי תפקידים בכירים בחצר המלך או בשירות הציבורי.
למה מתכוון המשורר? שערו בנפשכם שהייתם חשודים במעשה שחיתות כלשהו ברמה הכי נמוכה והיו חוקרים אתכם במשך שעות ארוכות עד חצות הלילה ולמחרת מוקדם בבוקר החקירה במתקן המשטרתי הייתה אמורה להימשך. האם אתם מדמיינים שהיו שולחים אתכם הביתה לישון כמה שעות בין סדינים צחורים ושירותים צמודים או שהיו משליכים אתכם להריח ליזול באבו כביר.
ניחשתם נכון. תשכחו מהאישה והילדים. תשכחו משירותים עם נייר טואלט שלא לדבר על לזכות בפרוסת לחם עם חמאה בחצות הלילה כדי שרעשי הבטן המקרקרת לא ימנעו מכם לישון.
אל דאגה זה לא יקרה ליצחק תשובה, לב לבייב, נוחי דנקנר, אליעזר פישמן ועכשיו גם לא לשאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק ויו"ר הדירקטוריון שלה. הוא נחקר אמש עמוק לתוך הלילה והבוקר שב לחקירה מביתו המפואר. אין בליבי גרם של שמחה לאיד על מה שקורה לטייקונים שלנו שאף אחד מהם לא פסח על חדרי החקירות. לבי לבי על אזובי הקיר שבינינו. אותם מיליוני שקופים שעל עבירת תנועה מינורית או התחצפות לשוטר "בעת מילוי תפקידו" יכולים למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח למספר ימים ולילות. הקלות הבלתי נסבלת של מעצר אזרחים שמעולם לא היה להם עבר פלילי ושפשוט לא באו טוב לשוטר בלי מצב רוח.
עשירי הארץ כמעט כולם נחקרים על חשד לעבירות בעשרות ומאות מיליונים. אזרחים מן השורה נעצרים לעתים בצו הוצאה לפועל כי לא שילמו אגרת טלוויזיה או ארנונה לרשות המקומית. הפער בשיקול הדעת של המשטרה ובתי המשפט בין עשירים לסתם עמך הוא עצום. לעתים קרובות גם שמם של המיוחסים לא יפורסם אלא בחלוף מספר ימים מאז המעצר. זה לא יקרה לשקופים שהם מיד הופכים לאסקופה נדרסת כאילו היו סתם סחבה ברחוב.
