Chance the rapper-Coloring book
באינטרנט קוראים לזה מיקסטייפ, כנראה עקב היעדר מוצר פיזי והעובדה שהאלבום השלישי של צ'נסלר בנט (אין קירבה לנפתלי) הוא חינמי בדיוק כמו שאר אלבומיו הקודמים. אבל אסור לטעות ולחשוב שזה לא אלבום וזה אפילו אלבום מופת!
צ'אנס הראפר נולד בשיקאגו לפני עשרים ושלוש שנים והחל לשמוע השפעות מוזיקליות מעולם הג'אז והסול מגיל צעיר. זאת לעומת שאיפות אביו המשמש כיועץ בכיר לראש העיר של שיקגו רם עמנואל, שקיווה שייכנס לעשייה הפוליטית. אך צ'נסלר בחר ללכת בדרכו הייחודית ולאחר התנסויות ביצירה בתיכון שחרר את הפרוייקט הראשון שלו, תחת השם "10 ימים", עם הסיבה המשעשעת שצ'אנס הושעה מלימודיו בקולג' לעשרה ימים לאחר שנתפס עם מריחואנה ובמהלך אותם ימים השלים לכתוב ולהלחין את כל הפרוייקט שראה אור ב- 2012 וזכה ליותר מ-300 אלף הורדות, מה שהכניס את שמו לקלחת השמות הצעירים שיש לשים לב אליהם בכמה כלי מדיה מובילים דוגמת מגזין פורבס.
הרעב ליצור הוביל את צ'אנס לאורך כל הקריירה המוזיקלית שלו ובשנתיים האחרונות הוא חבר ועבד עם מי שהיו עד לפני כמה שנים בלבד אליליו המוזיקליים, כמו קניה ווסט המוחצן שנעזר ביכולותיו המוזיקליות המגוונות של צ'נסלר בעבודתו על אלבומו האחרון "חייו של פאבלו".
אלבומו החדש "Coloring book" נשמע כמו חווייה לאוזן, כמכלול שירים שלם וגם כאסופת שירים. החל מתחילת ההאזנה ניתן לשמוע השפעות גוספל וסול רבות, המלוות בסקשנים של בראסים חיים כפי שנוהג צ'אנס לעשות עוד מאלבומו הראשון ומוסיפים אנרגיות מיוחדות שלא הרבה אמנים מצליחים לייצר כיום. הגרוב של האלבום מאיץ ואז מאט וחוזר חלילה, כמו טקס יום ראשון בכנסיה קולנית בשיקגו. צ'אנס הקפיד לא מעט להזכיר את אהבתו לישו והקירבה לסבתו שלקחה אותו לכנסיה בכל יום ראשון וכל זה נכנס גם כן לחוויית ההאזנה, אבל לא בצורה טרחנית וכפויה אלא בהרמוניה הנוגעת קלות בהפקה כמכלול ולא מעיקה עליה. קניה ווסט שהוזכר לעיל מתארח בשיר הפותח ונשמע שנשאר להקלטות של שירים נוספים בהם הכניס את רוח המגלומניות שלו ואיכשהו השירים שרדו את האגו הענק שלו.
בסופו של יום האלבום, שגם נקרא "צ'אנס 3", מארח לא מעט אמנים, כולם מהטופ של תעשיית המוזיקה כיום ובעיקר מעולם הפופ, היפ הופ, אר אנד בי והניו סול והתוצאה נותנת מענה לכל סוגי האוזניים והמאזינים של היום: ישנם שירים רגועים קלאסיים, כמה להיטים מקפיצים, כמה שירים כבדים המתאימים יותר לאוזניים צעירות ובעיקר הרבה אנרגיות טובות וחיוביות, מה שמביא את האלבום השלישי של צ'אנס להיות כל מה שאלבומו של ווסט לא הצליח – יצירת מופת אמיתית.
