אותנטי. זו המילה הטובה ביותר שיכולה לתאר את הקרנת הסרט הדוקומנטרי "מחכה לו", ביום שני האחרון בהיכל התרבות. זהו הסרט המפורסם של של מיכל קסטן-קידר, שבקיץ האחרון איבדה את בעלה דולב, שנפל במבצע "צוק איתן".
אבל הסרט על מיכל ועל סא"ל דולב צולם הרבה קודם לכן, כשהבעיות של מיכל עדיין עסקו בכמות הזמן בה מבלה דולב בבית. "אם דולב יכול היה להיות חתום לעוד מיליון שנים של קבע ולהגיע רק פעם בשנה הביתה, הייתי מסתפקת בזה היום", היא סיפרה לאחר ההקרנה. אז גם גילתה כי זו הפעם הראשונה שהיא צופה בסרט מאז נפילת בעלה.
אנשי מודיעין ותושבי "שכונת אנשי הקבע" החלו להתקבץ באולם קצת לפני ההקרנה. 65 אנשים מכל הגילאים. בחורות צעירות לצד מבוגרים למודי ניסיון. אבל הקשת כוללת ברובה המוחלט נשים. במסדרונות לא מדברים פוליטיקה. כולם מתרכזים במה שהפך מחלק מהסרט לעיקרו. דולב קידר המנוח ומשמעותו בסרט לא משאיר אף עין יבשה. כמעט כולם נקראים בשמם הפרטי. חברים, שכנים ואפילו בני משפחה שנכחו.
בסיום ההקרנה מיכל מתיישבת בישיבה מזרחית בקדמת הבמה ומקדישה זמן לשאלות. אלו גוררות דיון ושיתוף רגשות אמיתי וכן. אבל אף אחד לא מעז לדבר על הבחירות.
"אני מאוד מזדהה עם מה שמיכל עברה ועוברת ובכלל, עם חייהם של אנשי הצבא ונשותיהם", מספרת אילנה אביב. "גם חלק מבני המשפחה שלי הם אנשי צבא ומיכל היא השכנה שלנו. אנחנו גרות באותה 'שכונה צבאית' ואני יודעת בדיוק מה זה אומר לחיות שם. זה לא פשוט כלל. בכל פעם שיש מלחמה או אירוע גדול השכונה מתרוקנת ואני, בתור אמא וסבתא, מתמודד עם לא מעט סיטואציות מהסוג הזה. אלה חיים לא קלים".
איך הרגיש לך לצפות במיכל בעצרת השמאל?
"היה לי מאוד קשה", היא מודה. "כל הזמן חשבתי מה דולב היה אומר. לא הכרתי אותו באופן אישי אבל הבן שלי כן, וחשבנו שכנראה שהיה משתגע אם היה רואה את זה. אם אני מסכימה עם זה או לא, התגובות מסביב הן נוראיות".
"זו לא הפעם הראשונה בה אני צופה בסרט", סיפרה יפעת נעמן, חברה קרובה של מיכל, "אבל זו הפעם הראשונה שאני צופה בו מאז שדולב נהרג. בדרך כלל אני רואה את הסרט מהמקום שהוא מדבר עליו. על החיים של נשות אנשי קבע ובכלל, הקושי שבלהיות אשתו של איש קריירה. הפעם זה היה הרבה יותר קשה. הסתכלתי על זה ממקום שונה וכואב".
בתמונה מיכל קסטן קידר על הבמה. לא דיברו פוליטיקה (צילום: דניאלה ברכה)
