החיים כאן הפכו יקרים מאוד. המחירים במצב רתיחה כאילו לא הייתה כאן מחאת מיליונים לפני עשור
אנחנו מדינה פיצפונת במושגים עולמיים. תסתכלו על הגלובוס ותבינו שאנחנו בגודל של סיכה. גם צילומים מהחלל נותנים לעולם פרופורציות על גודלה של "המעצמה" המזרח תיכונית, שנמצאת דרך קבע בחדשות הבינלאומיות כאילו הייתה לפחות סין עם 1.4 מיליארד תושבים.
ואחרי התארים של מובילת היי טק עולמית, וחלוצה במאבק בנגיף הקורונה על כל המוטציות שלו, הנה זכינו השבוע בתואר שיש יאמרו מפוקפק למדי: תל אביב הוכתרה על ידי האקונומיסט כעיר היקרה ביותר בעולם, כשהיא משאירה אבק לפריז, ציריך, הונג קונג וניו יורק. תל אביב טיפסה מהמקום החמישי בשנה שעברה לראש הטבלה העולמית. ספק אם תואר כזה יגרום לתיירים, ובמיוחד צעירים, לשים אותנו על מפת התיירות הבינלאומית בשנה הקרובה.
כל מי שקונה מצרך כלשהו במדינת תל אביב, ולעתים קרובות גם בפריפריה, מרגיש כיצד הארנק שלו מתרוקן במהירות עבור ארוחה זוגית במסעדה או רכישת מוצרים מכל סוג שהוא. הכל יקר פחד. כמה פעמים קורה לכם שאתם נכנסים לקנות כמה מצרכים משלימים למקרר, יוצאים מהמרכול עם שקית ניילון לא גדולה ומשאירים בקופה 200 שקלים ללא שקניתם סטייק פילה או גבינה שוויצרית משובחת?
החיים כאן הפכו יקרים מאוד. המחירים במצב רתיחה כאילו לא הייתה כאן מחאת מיליונים לפני עשור. הזיכרון שלנו קצר ואנחנו ממשיכים לאכלס בתי מלון באלפיים שקלים ללילה.
תל אביב אינה לבד במצעד המחירים היקרים במדינה. המחירים דומים בחיפה ובירושלים ובפרדס חנה. אין הנחות לפריפריה. מה הפלא שמדד העוני השנתי של הביטוח הלאומי מגרד את מיליון הילדים העניים החיים בתוכנו, ותוסיפו לכך את החד הוריות, הזקנים וניצולי השואה והנה לכם מיליונים שראשם בקושי מבצבץ מעל המים הכלכליים כאן.
התואר שבו זכתה תל אביב אינו מזיז לעשרות אלפי מתפרנסי ההיי טק, ששכרם רבבות שקלים בחודש, ולא של חדי הקרן שהאקזיטים שלהם נמדדים במיליארדי דולרים. עיני אינה צרה בהם, שיבושם להם, אבל מדינה חייבת לדאוג לכלל אזרחיה, ובעיקר לאלה שנופלים לשוליים במרוץ הלחוץ והמטורף שבו רובנו חיים.
הנס הלאומי שלנו, או אם תרצו ברוח הימים האלה – נס חנוכה, הוא שרוב אזרחי ישראל מגדירים עצמם מאושרים ושמחים לגור כאן. ואם זה לא נס, מהו נס?
