באי תחנת הדלק החדשה שעל כביש 443 (בצמוד לשכונת כרמים) אינם יכולים שלא להבחין בדבר מה מיוחד, המבדיל את התחנה מכל האחרות בארץ. ואולי גם בעולם כולו. על הקיר הסמוך לחנות הנוחות בתחנה מוצב מסך LCD גדול המקרין ללא הפסקה ציטוטי שירה עברית. ורק ציטוטי שירה. לא תמונות, לא פרסומות, לא קליפים… קטעים מהשירה העברית לדורותיה – להשכלת והנאת המתדלקים.

מאחורי התופעה הבלתי שגרתית הזו עומד זכיין התחנה, הלא הוא המשורר המוערך ארז ביטון. בין כל ציטוטי ה"גדולים" שמופיעים על המסך (אבן גבירול, אלתרמן), הכניס ביטון גם מספר שורות משיריו שלו. בכל זאת – הוא בעל המקום. בימים אלה הוא שוקד על הכנסת ציטוטים נוספים שייכנסו לסבב ההקרנות, משל המשוררים דליה רביקוביץ, יהודה עמיחי, ישראל נאג'רה ואחרים.  

ארז, שירה ותידלוק זה הכי הפכים שבעולם, לא?

"רציתי להכניס נשמה ורוח יצירה לתוך המסגרת העסקית. השאיפה הייתה להציב את המסך על אם הדרך בצדי הכביש המוביל לתחנה, אבל בגלל בעיית אישורים לא ויתרתי על ההזדמנות המעשית לשלב יצירה בעסק ולהציגה לציבור והצבתי זאת בצמוד לשולחן שמחוץ לחנות 'מנטה'".

שמו לב ליוזמה שלך?

"המשרד שלי נמצא בתוך התחנה. נכנסו אלי אנשים שונים והחמיאו לי על כך. נכנסה אלי מורה ואמרה שמגיע לי פרס על היוזמה הבלתי שגרתית. נכנסה המשוררת יעל גרמן וסיפרה שזה מאד דיבר אליה. הבוקר, בחור חרדי עמד מול המסך וצילם כל שיר ושיר. כנראה שזה מאד נגע בו".

חברתי, בלי לראות

ביטון עלה לישראל עם משפחתו מאלג'יריה בשנת 1948. בהיותו כבן 11 נפצע מרימון יד שמצא והתפוצץ, אשר גרם לו לעיוורון ולקטיעת ידו השמאלית. הוא סיים בגרות בבית הספר ליפשיץ בירושלים ולאחר מכן המשיך ללימודי  עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ותואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר-אילן.

במשך 12 שנים היה עובד סוציאלי באשקלון. לאחר מכן עבד כחמש שנים במחלקה הסוציאלית במועצת אור יהודה ושלוש שנים נוספות בבית חולים לחולי נפש. בנוסף הדריך ביטון במשך שנים עובדים סוציאליים וסטודנטים לעבודה סוציאלית הן מהאוניברסיטה העברית והן מאוניברסיטת בר-אילן.

בעבר ביטון עסק בעיתונות במשך מספר שנים. בין השאר, כתב טור שבועי ב"מעריב" בנושאים חברתיים וציבוריים. כיום  הוא ידוע בעיקר כמשורר, כסופר וכעורך כתב העת הספרותי "אפריון". ביטון משמש גם כיו"ר המרכז הים תיכוני לתרבות, כיו"ר אגודת הסופרים וכחבר מועצה בארגון נפגעי פעולות איבה. בשנה שעברה יצא לאור ספר השירים החמישי שלו: "נופים חבושי עיניים". ועליו נכתב בביקורת ב"ידיעות אחרונות": "ספרו החדש של ארז ביטון מתגלה מייד עם צאתו כאחד מספרי היסוד של השירה הישראלית, ובעצם של השירה העברית בכלל. בספרו החמישי, הוא חותר למעמקים חדשים, כאלה שעוסקים ביסודותיה של שפת השירה – בזיקה הסבוכה בין מלים ומראות, אור וחושך, שירה ועיוורון".

(צילום פרטי)