שפיטה-אלף-בית
מעטות הדמויות המוזיקליות הייחודיות בנוף הישראלי. בזמנו היה מיקי יאגי מוחצן בצורה ראוותנית, צביקה פיק הוא שם שתמיד עולה ברשימה המקוצרת עליה אני מדבר וכעת הגיעה תורה של הזמרת והיוצרת רותם שפי, שידועה יותר בתור "שפיטה" הדיווה הערביה הראשונה של ישראל.
דמותה של שפיטה כה בולטת שאני חייב לציין כי עד הסינגל השלישי במספר ששיחררה לא ידעתי כי היא מקומית, בשיר החינוכי אלף-בית של הפיזמונאית נעמי שמר בעיבוד אתני ערבי-ישראלי מקורי וחדשני נוכחתי לגלות שאלף – היא יודעת לשיר גם בעברית לאחר שכבר ביצעה שני קאברים מרשימים ללהקות "רדיוהד" ו"נירוונה" ובית – היא בהחלט שייכת לדור המייצג את הגל החדש של היוצרים שמביאים את ייחודיותם והשפעותיהם המוזיקליות הרבות שספגו בתהליך בנייתם וכעת קוצרים את הפירות. על שפיטה נכתבה אוטוביוגרפיה מקוצרת (מבריקה ומשעשעת) במיוחד כדלהלן:
"שפיטה נולדה בכפר מאוד עשיר ממדינות הערב שמטעמי ה"פחד" לציתותי השב"כ לא ננקוב בשמו המדויק, שם חונכה בבית ספר אמריקאי אך לאחר שבוע סולקה כי נתפסה מעשנת. משם עברה הילדה לחינוך ביתי אצל סבתה, אך לאחר שבוע גם זו סילקה אותה כי לא עזרה מספיק בעבודות הבית. למרות הכל, לשפיטה היה חשוב מאוד לקבל חינוך והיא נרשמה עצמאית לאוניברסיטה של החיים ואף קיבלה מספר תארים במדעי החיים, מדעי החברה, מדעי האופנה ומדעי הסלסול". אכן מרשים למישהי המנסה כעת להיכנס הישר לאוזניהם של הילדים הקטנים (ואולי אף להוריהם ומחנכיהם) בגישה הומוריסטית וכיפית שנשמע כאילו באה להרקיד ולעשות שמח ואם על הדרך למד העולל את אותיות שפתינו אז טוב כפליים!
באשר לביצוע עצמו אני מוכרח לתת שאפו לנגנים המוכשרים המלווים את הדיווה, ספי עספורי הירש (על העוד), זיו גרינברג (בס) ומאיה שבירו (צ'לו) שעשו עבודה מהמעלה הראשונה של הנגינה ונשמעים יותר ערביים מנגניה של אום כולתום המנוחה. אינני יכול לשער אם נעמי שמר הייתה רואה בקאבר זה מעשה חסד עם שירה, שכה מגיעה לו החשיפה, ושאולי יזכה לה כעת בעדנה מחודשת וסגנון השונה מהותית מהמקור הישן והטוב.
(צילום יחצ)
