השנים האחרונות הביאו על אזרחי ישראל שלל מראות שלא חלמנו שאפשריים, אבל על מורה שמלמד את תלמידיו בזום בזמן שהוא בפעילות מבצעית מעבר לגבול עוד לא שמענו.
ד', מחנך ורכז שכבה בתיכון אמית בנים במודיעין, משרת כפראמדיק קרבי וביצע עד כה למעלה מ-400 ימי מילואים. בימים אלו הוא נמצא בשירות בעומק לבנון, אבל לא מוותר על הכנת תלמידיו לקראת הבגרויות.
לבקשתו של ד', שעשה זאת גם בעת ששירת במוצב בסוריה, לא מונה לו ממלא מקום בבית הספר ובכל רגע פנוי, בין פעילויות מבצעיות, הוא פותח את המחשב הנייד ועולה מול תלמידיו בזום, על פי המערכת הסדירה. "היה לי חשוב להמשיך להוביל את השכבה בעצמי", סיפר השבוע ד', "גם כשיש פיצוצים ברקע ויירוטים של טילים ממש מעל הראש שלי, אני שם איתם. אני לא מוכן שהם יקבלו פתרונות זמניים. החיבור הזה ביני לבין התלמידים הוא מה שנותן לשני הצדדים חוסן. אני מרגיש זכות גדולה. אנחנו נלחמים על הבית בכל החזיתות, גם בלבנון וגם בחינוך של הדור הבא".
לאל אביב, אחד מתלמידיו של ד', סיפר השבוע על החוויה הסוריאליסטית: "ללמוד מהבית מהזום בזמן שהרב שלנו מלמד מלבנון זו חוויה מוזרה מאוד. באמצע השיעור הוא שואל אם אנחנו שומעים את הבומים של התותחים, ואנחנו שומעים אותם חזק. לראות את הרב שלך עוזב את הילדים והמשפחה שלו למילואים זה לא מובן מאליו, ומה שמפתיע זה שאנחנו בקצב טוב ומספיקים את החומר למרות שהוא מלמד מלבנון".
הרב ליאור צ'יקוטאי, מנהל אמית בנים, הוסיף: "גם דרך מסך הזום מעומק שטח האויב, הנוכחות של ד' נוסכת בתלמידים ביטחון וגאווה. עד שיחזור למסדרונות בית הספר הוא ממשיך להוכיח שהרוח הישראלית חזקה מכל טיל, ושחינוך אמיתי נעשה קודם כל דרך הרגליים והלב".
