קיץ מפתיע עבר על הכדורסל במודיעין, כולל קבוצת בוגרים מאוחדת שקפצה לליגה הארצית ברגע האחרון מאחר ועוצמה מודיעין סיימה אשתקד שנייה בליגה א' מחוז תשע. אבל אם לא הספיקו לרשום את השם איחוד מודיעין, מתי יספיקו לרשום רכז? אולי לפני המשחק מול יפו, בעוד כשבועיים.

הזמן קצר, אבל הליגה עוד ארוכה. ומדובר בפרדוקס אחד מיני רבים. בינתיים הצטרף סנטר, מייקל איבה, שהספיק לקלוע עשר נקודות מול חולון במשחק הבכורה, אבל לא הספיק כדי לנצח את הקבוצה שטרם המשחק עוד חיפשה ניצחון ראשון, ומצאה אותו דווקא עכשיו. מ- 12 הפרש במחצית להפסד חוץ כואב, 79:81, ששולח את המקומית למקום השני, מהסוף.

"היה קשוח", מסכם איתי מידן, שמאמן את האיחוד בצוותא עם נמרוד כהן, "באנו למשחק מול חולון, הם עשו שינוי במאמן, החליפו שחקן-שניים. למרות ההפסדים, מדובר בקבוצה ביתית מאד. באנו עם מייקל ליבה, חמש, חדש, קשוח, ריבאונד התקפה, תנועה טובה בפיקנרול, אבל זה היה המשחק הראשון שלו וזה ניכר במחצית השנייה. באופן כללי, לא שמרנו טוב במחצית השנייה. קיבלנו המון סלים באחד על אחד. זה פספוס. גם פה וגם מול חבל מודיעין לפני שבוע, זה פספוס. היינו צריכים לנצח".

איך קמים?

"בסוף הכי קשה זה לא לאבד את הראש ולהיות בלחץ אחרי שניים-שלושה הפסדים. אבל לא, לא צריך להיות בלחץ. באנו לשנה הזאת, ידענו מול מה אנחנו עומדים. ההפסד האחרון, הפסד גרוע, נכון, לא ישנתי בלילה, אבל זהו, צריך לאסוף את השברים, להדק את ההגנה, להתארגן ולחשוב קדימה. יש 26 משחקים, זה הרבה".

אתה אופטימי?

"עברנו ימים לא קלים, אבל אני אופטימי. יש פה שילוב עבודה חשוב וטוב ביני לבין נמרוד. יש פה הרבה אנשים טובים בתוך המערכת. כשהגלגלים יתחילו להסתובב נראה פה הצלחות ונקצור פירות, בסוף, המטרה של הקבוצה הזאת השנה היא להישאר בליגה, ולבנות בשנה הבאה קבוצה שהיא מאה אחוז ליגה ארצית".

עולם אחר לגמרי

תקציב של 250 אלף שקל לשכר שחקנים, נמוך אפילו מזה של באר טוביה. אבל באר טוביה נשארה שם ואיחוד מודיעין מתמודדת בעולם אחר לגמרי. קשה להגיד לא להצעה כזאת, ואף אחד לא מבטיח שזה היה מספיק גם מול באר טוביה, אבל מודיעין בכל זאת הגיעה לבאר. האם היא תשתה ממנה? ימים יגידו. המשימה ברורה: לסיים ארבעה מקומות מהסוף, רק שני מקומות גבוה יותר, והרכבת עדיין לא עזבה את התחנה. חמישה מחזורים לתחילת העונה, עוד לא חמישית מהדרך. חולון תגיע לאולם מו"ר למשחק גומלין, ושתי הנקודות הללו יכולות להיות בדיוק מה שהרופא רשם שמותר. חובת ההוכחה גם על האוהדים. אפשר להכריז בריש גלי שפחות מ-250 ביציע, במשחק בית, זה סקנדל.

"ניב סולומון נפצע בשלב מוקדם ובחוץ כבר שלושה חודשים, נקע חריף בקרסול. לדעתי הוא לא ישחק לפני תחילת הסיבוב הבא. זה גבוה שקבוצות מתכוננות אליו. בכל קבוצה יש שלושה-ארבעה אולי שמתכוננים אליהם באימון, איך מטפלים בפיק אנ רול, יד חזקה/חלשה, תכונות חזקות. אין לנו כזה בעמדה חמש כרגע, הם מתכוננות לסתיו אהרון, לירוחם, לזאנו".

מה חסר לכם?

"הקבוצה חייבת רכז, גם אני וגם נמרוד מסכימים. לא כזה שמתפשרים עליו, צריך רכז עם ניסיון בליגה שיכול להיות בעל בית. יש לנו סקוררים טובים, אין לנו מספיק משתפים טובים. אין תלונות לשחקנים, זה המצב כרגע. בנינו תוך כדי תנועה, באנו לליגה א', לא היינו צריכים רכז בסדר גודל של ליגה ארצית. היום אנחנו צריכים. יש אפשרויות, יש כמה שאנחנו מעוניינים בהם, כרגע זה לא ברור, הרבה שחקנים תפוסים בשלב הזה. אנחנו מנסים להתחזק".

יואב ויטלם יתאים…

"יואב היה שחקן שלי חמש שנים, אני לוקח אותו לכל מקום בישראל ובאירופה בלי לחשוב פעמיים. הוא סיפור מטורף. לפני שלוש שנים הוא היה אצלי בליגה א', רק עלה מהנוער והשתלט על עמדת הרכז. תמיד האמנתי בפן המנטלי שלו ובמוסר העבודה החזק מאד שלו. יש לנו המון שיחות, אני רואה הרבה משחקים, אנחנו בקשר טוב. נסעתי איתו לאליפות אירופה לנוער בבלגרד. אני זוכר שבסוף השנה הראשונה בדימונה באר שבע רצו גם וגם, כרטיס כפול, ארצית וליגת על. אמרתי 'לא, בשום פנים ואופן. בוא תראה מה אתה שווה, תוכיח לעצמך, תגיד שאתה רק בליגת העל. אז, גם אם לא תקבל דקות תבנה את עצמך מבחינה מנטלית. או שאתה שייך לגדולים באמת, או שאתה לחוץ דקות ואז תרד להיות כוכב בלאומית'. אז אני מאד שמח שככה יצא. הוא לקח כל הזדמנות שניתנה לו בשתי ידיים ועלה ועלה. השנה הפקידו בידיו את המפתחות, ולדעתי זאת רק ההתחלה".

הרבה שחקנים עברו בידיים של מידן מאז שהתייצב בעוצמה מודיעין לפני כשמונה שנים, הרבה כישרון שהוא לש במיומנות. העובדות מדברות: מנצ'ל, נוימן, מלץ, אזולאי, ויטלם. בעולם ורוד הם היו מתנקזים לאיחוד הזה ומתחזקים בספסל כדי להעלות את מודיעין ללאומית, אבל בכדורסל התעוררו רק אחרי שראו את מה שקרה בכדורגל, ומוטב מאוחר מלעולם לא. בשמונה שנים הספיק מידן להעלות את הנוער לליגת העל, את נבחרת עירוני א' לליגת העל לתיכונים ואת נערים א' לליגה הלאומית.

בנוער אנחנו בטופ. למה בבוגרים אנחנו נתקעים בליגה א'?

"אל תזכיר את ליגה א', רק לא לחזור לשם. זאת אחלה ליגה, מקצועית, הכל, אבל אתה יכול לנסוע לאיזה משחק מול איזו בית"ר אשדוד ויוצא משם איזה שחקן, מהמקלחת, ואומר 'חבר'ה השמפו שלי נעלם. מי שלא מביא לי אותו, אין משחק. לא מתחילים עד שלא מחזירים לי את השמפו'. זאת גם ליגה מאכזבת מבחינת השיפוט. לליגה ארצית כן מגיעים שופטים טובים. בוא נקווה שנישאר בליגה הארצית, נתקע יתד, בהמשך אפשר לבנות משהו יפה, לכוון גבוה ולעלות".

אתה עובד עם שלוש קבוצות במקביל. מתבלבלים בתרגילים?

"זה הרבה עבודה, אבל בסוף צריך לעשות את זה מתוך אהבת העיר ואהבת הספורט הזה. יש פה הרבה דברים טובים שקורים, גם בספורט היחידני, גם בכדורגל. אני באופן אישי עשיתי מנוי ואני לוקח את הילדים שלי לראות את המשחקים, והם בכלל כדורסלנים. זאת גאווה. זה משהו שצריך להמשיך בו ולדבוק בו. זאת השראה גם לכדורסל. עוד שלוש-ארבע שנים אפשר ונמצא את עצמנו בליגה הלאומית, וזה מטורף".