מלחמת "חרבות ברזל" העלתה לשיח הציבורי ביתר שאת את סוגיית הלומי הקרב והטיפול בהם, ומיזם חדש במודיעין ינסה להעניק להם מרחב תמיכה.

מאחורי המיזם החדש עומדים סמי כהן ובני משפחתו המתנדבים מאז פרוץ המלחמה למען החיילים, כשהוא עצמו, בגיל 65, אף התנדב למילואים. על המיזם החדש, לו קראו "בית היהלומים", מספר כהן כי הוא קם במטרה לשמש את הלומי הקרב כמקום מפגש עם חברים בעלי רקע דומה. "הכנו עבורם בית חם ועוטף שבו יוכלו לשבת עם חברים ולא להישאר לבד בבית, לאכול, לבשל, לדבר, לצעוק, לבכות, לצחוק, ללמוד, לשמוע הרצאות ולקחת חלק בסדנאות שונות. והעיקר – לא להתמודד לבד מול הפחדים, החרדות והסיוטים", מספר כהן, שמוסיף כי כל הפעילות במיזם, שיתקיים בביתו הפרטי בשכונת הפרחים, תהיה בהתנדבות וללא עלות.

"בית היהלומים הוא המשך ישיר של הפרויקט שלנו כמשפחה", הסביר השבוע כהן, "זה עוד שלב במה שאנחנו עושים כבר מעל לשנתיים. זה אומר שב-8 לאוקטובר משפחת כהן יצאה מהבית ועד היום לא חזרה. זה התחיל בכך שמדי יום מתחילת המלחמה תושבי מודיעין היו מביאים לנו הביתה מכל הבא ליד – החל מתחבושות היגייניות, גוזזי ציפורניים, אוכל מבושל – ואת הכל העמסנו על האוטו, נסענו דרומה וחילקנו. כעבור שבועיים התמקמנו במושב שוקדה והקמנו את החמ"ל האזרחי הכי גדול. מדי יום הכנסנו 300 מנות חמות לעזה, ועוד עשרות חיילים הגיעו אלינו למסג' ופינוקים בחמ"ל שלנו. זה נמשך כחצי שנה".

לאחר סיום המיזם בשוקדה, ולאחר שביצע ימי מילואים למרות גילו המתקדם, פנו בני המשפחה לסייע למטה משפחות החטופים. "עכשיו, כשאין יותר חטופים, התפנינו ברוח הציונית הפטריוטית שלא משאירים פצועים מאחור. יש עשרות הלומי קרב ופוסט טראומטיים מהעבר ומההווה, והחלטנו להקדיש להם מזמננו ומהיכולות שלנו".

עוד מספר כהן כי ביתו הפרטי יהפוך למעין מרכז יום עבור קהל היעד. "זה יהיה מועדון של החבר'ה האלה", מסביר כהן, "שיושבים בבית סגור וחשוך. יהיו פה סדנאות של גידול פטריות, אמבטיות קרח, מוזיקה וכל דכפין. יש לנו רשימה מאוד ארוכה של אנשי מקצוע שמוכנים לבוא ולעזור. אנחנו כמשפחה תרמנו הכי הרבה ברמה האישית למדינה, ואם יש סקאלה היינו זוכים מקום ראשון".

"אנחנו פותחים את הבית ורוצים לאמץ אנשים שירצו לבוא, אם מהעיר או מחוץ לה", מוסיף כהן, "יש לנו בית עם שישה חדרים ורק אני ורעייתי גרים בו, אז יש מספיק מקום. רק תגיעו ותרגישו בנוח, מכיוון שהבעיה  העיקרית של הלום קרב זאת הבדידות, האוזן הקשבת והכתף לא של איש מקצוע אלא של איש אמיתי ואוהב שעומד שם לרשותם לכל דבר ועניין. אם זה יצליח זאת שליחות לשנים".

איך התגובות עד עכשיו?

"יש התלהבות מדהימה. כרגע מה שתוקע זה הקושי של הלומי הקרב לצאת מהבית. גם מי שהגיע, זה רק אחרי לחצים של ההורים.  עשינו השבוע מפגש הכרות ראשון והגיעו חמישה, ולאט-לאט נתחיל בפעילות. השלב הקשה הוא להוציא אותם מהבית. מתוכננות להם המון פעילויות, גם מחוץ לבית, ויש כל מיני גופים שרוצים לתרום ולקחת חלק".