עדן פז רץ. יצאתם לעבוד, חזרתם. ועדן פז רץ. הלכתם לנוח שנ"צ, התעוררתם. ועדן פז רץ. החלטתם לראות סרט, שר הטבעות, יודעים מה? את כל הטרילוגיה. ועדן פז? רץ, כמובן. הגיע הלילה, ערכתם מסיבת פיג'מות, שיחקתם אמת או חובה, כולם הלכו הביתה, עשיתם מקלחת, נכנסתם למיטה. ועדן פז רץ. כיביתם את האור, קראתם ספר, נרדמתם, חלמתם שבעה חלומות, התעוררתם, יקיצה טבעית. לפני שצחצחתם שיניים התקשרתם לעדן פז. הוא לא ענה. כי הוא עדיין רץ.
כמה שעות אחר כך ניסיתם שוב. הפעם הוא ענה.
שאלתם "מה אתה עושה?"
הוא אמר "רץ".
מאה ועוד מאה
ביום שישי האחרון התקיים בפעם החמישית מרוץ אולטרה מרתון סובב עמק, כולל חידוש. בנוסף למקצים השגורים של 12 ק"מ, 21, 33, 61, 100 ו- 166 ק"מ, נוסף מקצה חדש – 200 ק"מ. לא פחות.
עשרים וארבעה התייצבו למקצה החדש, חמישה עשר בלבד סיימו אותו. עדן פז המקומי, בן 29, מצא את עצמו ראשון על הפודיום אחרי שעצר את השעון על 26:28:00. שעות. כלומר, המרוץ ארך מעל ליממה.
בזמן הזה אפשר היה לטוס לניו יורק ולחזור בזמן לברך אותו.
אגב, זה לא הלך קל. היה לו קרב קרב, אחרי מאה קילומטרים עדן היה רק שלישי, אבל אז הוא לחץ על כפתור נסתר וטס (100 ק"מ נוספים) לניצחון בפוטו פיניש. הסגן סיים 19 דקות בלבד לאחר מכן. בעולם אחר 19 דקות זה נצח להגיע למרחב מוגן, בעולם האולטרה מרתון מסתכלים במצלמות, בהילוכים איטיים, עוצרים, מחזירים אחורה, חתיכת גורל מכריעים פה, בלי טכנולוגית עין הנץ לך תדע החזה של מי חצה ראשון את הקו.
עדן רץ לאורך מסלול מעגלי של 33.3 ק"מ, מקיבוץ הזורע, דרך ג'וערה וגלעד ובחזרה, שש פעמים. מאתיים ק"מ לבנאדם זה כמו פורמולה אחת למכונית מרוץ, בין סיבוב לסיבוב נשקלים לצורך בדיקת נוזלים, רק חסרים טכנאים שימלאו לך דלק וייבדקו נפח אוויר בסוליות. מתחרים עושים צרכים תוך כדי ריצה, אוכלים, שותים, הכל, מלבד לישון. אפשר להתגלח במקביל, לעשות שיעורים, ואפילו להתקשר להוט.
"זה לא מרתון, שנגמר אחרי שלוש שעות".
בטח, פחח. מרתון זה לילדים.
"לא יכולתי להגיד לא"
עדן פז שיחק במרתון לפני שלוש שנים, כולל 3:23 במרתון תל אביב. אבל היום הוא במקום אחר. נו, הוא רץ. מי שהתחיל עם ארבעה קילומטרים פשוטים העלה מרחקים בריבוע והגיע עד לקצה. בכל זאת, מאתיים קילומטרים הם שיא חדש, עד עכשיו הכי הרבה בשבילו היה 85 ק"מ ברמת הגולן. במרוץ שליחים, 82 קילומטרים, מגדרה עד הכותל, הוא רץ לבד. מסביב אנשים מסרו את המקל והתרסקו באפיסת כוחות, והוא המשיך דוך בלי עזרה.
"סיימתי שעה שעתיים אחרי השליחים. חוויה. פנו אלי, שאלו אם אני רוצה לעשות את זה, לא יכולתי להגיד לא".
אתה כמו פורסט גאמפ…
"דיברתי עם מאמן שרץ שישה ימים, שבע מאות ומשהו קילומטרים, עם שינה של שעתיים בלילה. אני זה בקטנה".
איך הגעת לעולם הזה?
"התחלנו לרוץ אני ועוד שני חברים, אחד וויתר, השני רץ היום טריאתלונים, אני הכי רציני, רץ אולטרות. די מהר עשיתי תוצאות יפות, הגעתי למקומות הראשונים והבנתי שיש לי יכולות, היעד הבא שלי זה תחרויות בחו"ל, יש תחרות מאה מייל באירופה, אולי משהו בדרום אפריקה, אני בודק אפשרויות".
השכן שלא ישן
צחוק הגורל, 14 מתמודדים סיימו את המסלול, שניים מתוכם גרים באותו רחוב. עדן פז סיים ראשון, אבל ירון דניאלי, כמעט 60, יכול לספק לו השראה. ירון חצה את קו הסיום אחרי 38:24:23 שעות כדי להגיע שמיני כללי ושלישי בקטגוריית 50 פלוס.
"חצי שנה לפני המרוץ עשינו ארוחה בתל אביב, כל המשתתפים, להכיר, לדבר, באנו חמישה עשר מתחרים, במקרה אני וירון התיישבנו אחד ליד השני. התחלנו לדבר מי אתה, מאיפה אתה, פתאום הוא אומר לי אני גר ברעות, אמרתי אה! גם אני! הוא אומר לי רחוב, אני אומר גם אני! פתאום אנחנו מגלים שאנחנו בכלל שכנים. עולם קטן".
כל העניין הזה לפחות משתלם כלכלית?
"לא ממש. בתחרות האחרונה זכיתי בשוברים. זה בעיקר לנשמה. עכשיו סיימתי ללמוד ראיית חשבון ואני מתחיל סטאז'".
אולי זה פשוט סיפור עם מוסר השכל. אם אתם מתכננים לרדוף אחרי הבנקאי שלכם שיאשר לכם הלוואה, תהיו מוכנים לרוץ הרבה.
בתמונה: עדן פז. סתם מרתון זה כבר לא בשבילו (צילום פרטי)
