סרויה הגיע לאולימפיאדת היהודים אחרי שקבע לא פחות משני קריטריונים בשני ענפים שונים. על הקריטריון שקבע במקצוע הראשי שלו, הטריאתלון, כבר סיפרנו כאן. אבל ביום שלישי, שבוע לפני האירוע המרכזי של הקיץ, הוא הדרים לבאר שבע לאליפות ישראל נגד השעון, וקבע קריטריון נוסף כשסיים במקום השלישי הכללי מול המקצוענים, אנשים שאופניים זו המומחיות הבלעדית שלהם.

"הייתה פדיחה רצינית. בסיבוב אחד הורדתי את כל ההילוכים במכה, נפלה לי השרשרת. הייתי צריך לרדת מהאופניים, להרכיב אותה בחזרה. סרט. הפסדתי המון זמן, ובמירוצים נגד השעון, כל שנייה חשובה".

בכל זאת יצא בסדר. בראייה אופטימית אולי בזכות המנוחה הקטנה הזאת נמנעה פציעה. לכו תדעו. אחר כך נפל עליו שבוע עמוס במיוחד – יום חמישי טקס פתיחה, יום ראשון אופניים, יום שישי טריאתלון.

ביש מזל – אבל לא לכל אורך הדרך

"תקופת ההכנה הייתה מסובכת. איך לחלק את הכוחות? מצד אחד אני מכוון הכי גבוה, מצד שני אני חייב להיזהר שלא לצאת קירח מכל הכיוונים", הוא מסביר.

בסוף גדל לו מפרץ רק בצד אחד של הראש. תחרות האופניים נערכה באזור גדות-גונן, סמוך לטבריה. 40 מעלות, חבר'ה לא פראיירים. זה הספיק למקום שביעי בלבד, שלישי בין הישראלים. למרות שהמספרים נשמעים יפה להדיוט מאותגר ספורטיבית, את שוקי לא תתפסו טופח לעצמו על השכם: "הגעתי טיפונת עייף, באו חבר'ה חזקים, בשורה התחתונה, עשיתי זמן פחות טוב ממה שציפיתי. אולי התאמנתי קשה מדי, אבל בתחרות נתתי הכל. כשזה נגמר רק התפללתי שאספיק להתאושש עד לטריאתלון".

וזה הרי המקצוע החזק של שוקי, גולת הכותרת. את מה שעבר עליו הוא כנראה לא יישכח הרבה זמן. ביש מזל הצטרף לביש מזל, במה שהיה יכול להיקרא בקלות "יום שחור", אלמלא הסתיים בצורה מתוקה כל כך: מקום שלישי כללי ומקום ראשון בקטגוריה 'שלושים פלוס':

"לקחתי מדליה בנס. כבר מההתחלה הבנתי שזה הולך להיות קשה, חמש בבוקר ואני מזיע מהחום".

ומסתבר שלא רק החום היה בעוכריו, אלא גם תוואי המסלול. שוקי התבלבל בדרך ושחה עוד כמה מאות מטרים מיותרים לשווא. כשיצא מהמים ראה שופט שהניף לו כרטיס אדום. לכאורה, הוא בחוץ.

עונש ראשון

"התלבטתי אם להפסיק, חשבתי שאם אני בחוץ, אין טעם. אחר כך כבר הגעתי למסקנה שיש לי סיכוי טוב אם אני אערער, לא הגיוני שיפסלו אותי כי שחיתי יותר מדי. מילא הייתי שוחה פחות מדי. לאט-לאט עשיתי את הסוויץ' בראש מהבאסה והתחלתי לעקוף אנשים".

מהמים הוא יצא במקום השביעי, אבל הפציץ כצפוי על האופניים. לשטח ההחלפה הוא הגיע רביעי, לריצה הוא כבר יצא שלישי ושמר על המקום עד הסיום. כמובן עם כמה דפיקות לב מיותרות בדרך. הסתבר שהוא ירד מהאופניים לפני הקו, וזה עלה לו בעונש של חצי דקה:

"פעם ראשונה בחיים שאני מקבל עונש. כולי בלחץ, רק שהרביעי לא יעקוף אותי. כשעברה החצי דקה טסתי לקו הסיום, והתברר לי שהוא לא הגיע. אושר. בסוף הוא הגיע שלוש דקות אחרי. בסך הכל עשיתי תוצאה לא משהו, ארבע דקות מתחת לשיא שלי. אבל למרות כל המכשולים ועם כל הטעויות אני גאה שהצלחתי להתברג בשלישיה הראשונה".

מה קרה לכרטיס האדום?

"שחיתי אחרי שני אוסטרלים שהתבלבלו גם הם. בסך הכל הרבה מאד מתחרים התבלבלו במסלול של השחייה. המארגנים הבינו שזה באמת לא הוגן לפסול אנשים שבסופו של דבר שחו יותר ממה שצריך. מהבחינה הזאת מי שהתבלבל כבר בעצם נענש".

רשמים מהמכבייה?

"מרגיש כמו אולימפיאדה – נכנסים לאצטדיון, משלחת של אלפיים איש, שלושים אלף ביציעים. מרגש. יהודים מכל העולם, חוויה ספורטיבית גדולה. התחרות הייתה חשובה לי, באליפות ישראל בשנה שעברה סיימתי חמישי, ואני מרגיש שעשיתי תיקון".

מה הלאה?

"עכשיו זמן קצת לנוח. אני נכנס לפגרה. פתחתי קבוצה ל'איש הברזל', בשנה הבאה באירופה. מצאתי שבעה-שמונה אנשים, וזה אתגר גדול בשביל להכין אותם לתחרות בסדר גודל כזה".