סיפור שמתרחש בעיירה בשם "שיבוש" אינו באמת יכול להיות פשוט, והעיבוד של המחזאית שחר פנקס והבמאית שיר גולדברג מצליח להוסיף קסם לקלאסיקה הטובה של עגנון ולעברית הצחה שמעוררת געגועים.
העלילה לכאורה פשוטה. בחור מתאהב בבחורה, אבל ההורים מייעדים לו בת זוג אחרת ממעמד גבוה יותר (עם כסף) ומשיאים אותו בעל כורחו. מכאן הכל משתבש. ואם בסיפור של עגנון עסקינן אז הירשל (שפי מרציאנו) מתאהב בבלומה (דנה ידלין) נערה יתומה שמצאה קורת גג בביתו ושימשה כמשרתת. הוריו ציריך (יבגניה דודינה) וברוך מאיר (רוברט פולק) שלא רוצים שהוא ייתגייס לצבא, מחפשים לו שידוך ומחליטים להשיאו למינה (הילה שלו) בתו של כפרי אמיד. הירשל האומלל בנישואיו אינו מצליח להתגבר על אהבתו לבלומה, נפשו נטרפת מאהבה, והוא מאושפז למשך כמה חודשים בבית החלמה בלמברגר. כשהוא חוזר לשיבוש, הוא רואה את בנו הקטן, ואיתו הוא משלים עם חייו וחוזר לחיק משפחתו.
כמה דברים מצאו חן בעיני בעיבוד של שחר פנקס ושירי גולדברג (שביימה). ראשית הניקיון. באמצעים בימתיים מינמליים יחסית ועם תפאורה סטטית מצליחות השתיים ליצור עולם שלם עם אווירה מאגית והמון רגשות. קירות הזכוכית שחוצות את הבמה ושמות חיץ ומאפשרות מרחב פעולה נוסף, מתפקדות גם ככותל שעליו מובעות בכתב יד המחשבות, האובססיה, והטירוף. שנית השפה. היכולת להעביר את העברית הצחה והעתיקה של עגנון לדיאלוגים קולחים וטבעיים מבלי לפגוע בזרימה השוטפת של הטקסט.
כמו כן ההצגה מלווה במוסיקה טובה מאוד שעיבד דניאל סולומון, ויש בהצגה גם המון תנועה שמוסיפה מימד מעניין (הבולטת בהן מתרחשת בנסיעה ברכבת, כשהנוסעים מטלטלים בעזרת גופם בלבד). בין הסצנות החזקות בהצגה: ריקוד האירוסין והחתונה המלווה במוסיקה של כליזמרים מעולמו של עגנון. הרגעים הללו מסמנים את תחילתו של המשבר בנפשו של הירשל שהולכת ומתערערת.
את הרשל, משחק שפי מרציאנו, שחק צעיר יחסית, שמצליח יפה להעביר את המטוטלת הרגשית מאהבה לטירוף בצורה משכנעת ונוגעת. הוא בחור מופנם שאינו מצליח להתמודד עם אמו והסביבה והמפלט שלו זה בשגעון ובדמונזציה שהוא עושה לעולם שסביבו. את אהובתו בלומה מגלמת דנה ידלין, שעם המבט העצוב בעיניה היפות, ומשחק כבוש ומאופק מצליחה לשבות את הלב ולרגש. בגזרת הוותיקים: את ציריל האם השתלטנית וקרת המזג מגלמת יבגינה דודינה שהתפקיד יושב עליה כמו כפפה, ואת האב ברוך מאיר הורביץ, מגלם היטב רוברטו פולק כדמות הרבה יותר מכילה וחמה.
שורה תחתונה: למרות שהטקסטים של שי עגנון, שהם נכס צאן ברזל לתרבות הישראלית נלמדים פה ושם בבתי הספר, זה לא מספיק והם הרבה פחות מוכרים לדור החדש. העלאה מחודשת של "סיפור פשוט" היא הזדמנות מצויינת לחדש את הקשר לשפה של עגנון. העיבוד של הבימה מצליח להחזיר את הקסם לסיפור הקלאסי בדרך מקורית וטובה. לכו על זה.
סיפור פשוט
מאת: ש"י עגנון, עיבוד: שחר פנקס, בימוי: שיר גולדברג. שחקנים יבגניה דודינה, שפי מרציאנו, הילה שלו, רוברטו פולק, דנה ידלין, שמעון כהן, רות לנדאו, רוברט הניג, שלומי ברטונוב, נמרוד דגן. תיאטרון הבימה.
