בסיפור של אוריה עמית-אלעד, הכל מתחבר. למעלה מעשרים שנות הוראה מתחברות לעיסוקה הנוכחי – טיפול בעזרת נומרולוגיה ואימון אישי. הכל יחד הביא אותה לכתוב ספר מודעות לילדים מההיבט הנומרולוגי.

היא בת 57, אלמנה ואם לשלוש בנות בוגרות, אשר עברה להתגורר לא מזמן במודיעין. השיחה איתה קופצת מתובנות על מערכת החינוך, אל חלקנו כהורים בעיצוב אישיות הילדים ומשם אל עקרונות הנומרולוגיה. ואיכשהו כאמור, הכל בסופו של דבר מתחבר.

דרך אחרת

עשרים ושלוש שנים לימדה אוריה במערכת החינוך, רובן בבתי ספר לא קונבנציונליים. "התמזל מזלי", היא מספרת, "לעבוד בבתי ספר מיוחדים ופתוחים יותר מהרגיל וגם עם מנהלים כאלה. אפשר להגיד גם שלא בדיוק שאלתי אף אחד איך ללמד.."

"בבית ספר באשדוד בו לימדתי, נהגתי להוציא את הילדים שלוש פעמים בשבוע אל הטבע, שם חילקנו לכל ילד פיסת אדמה ושבנו כל פעם לבדוק ולחקור את השטח שלו. על פיסת האדמה הזאת לימדתי אותם ספרות ותנ"ך ועוד הרבה דברים. בתיכון שבו לימדתי בקיבוץ גבעת ברנר, תיכון ענק עם המון תלמידים, הבנתי שאני לא קונבנציונלית ושהדרך שלי עובדת. זה קרה כאשר ניגשה אלי אימא לתלמיד שלי, שהיא גם הייתה מורה בביה"ס, וסיפרה לי שהבן שלה התקשה בלימודים כבר מכיתה א'. הוא טופל אצל פסיכולוג ושם דבר לא עזר. מאז שאני התחלתי ללמד אותו, פתאום הוא אוהב לבוא אל בית הספר. הסוד הוא להסתכל על כל ילד כיחיד וזה משהו שמערכת החינוך לא יודעת לעשות".

לפני שבע שנים התאלמנה עמית-אלעד, חודש לאחר שהחליטה לעזוב את ההוראה. היא עזבה את מושב שדמה בו התגוררה ועברה לגבעתיים שם התחילה לטפל בזוג תאומים. אותו מפגש עם התינוקות, הביא אותה להבנה כי איבדה את הילדה הפנימית שבה ומשם בעצם נוצר הספר – חבורת המספרים שהוציאה לאור בסדרת "מודעוטף".

לכל ילד יש מספר

אז מה זה בעצם נומרולוגיה? נומרולוגיה היא שיטה המייחסת למספרים משמעות מיסטית. על פי השיטה מאחורי כל מספר יש "אנרגיה" מסוימת שאותה הוא מייצג. משתמשים בנומרולוגיה לצורך חקר התכונות האישיות של אדם מסוים ואפיונו, בעיקר דרך תאריך הלידה שלו ושמו על ידי חיבור מספרים עד לקבלת המספר החד ספרתי. סופרים בנפרד את יום הלידה, חודש הלידה, סה"כ תאריך הלידה כאשר בסופו של דבר מחברים את כל המספרים יחד עד למספר אחד בודד האמור לייצג את המטופל.

עמית-אלעד לקחה את השיטה הנ"ל, החילה אותה על ילדים ומשם יצרה את הספר המציג למעשה שורת טיפוסים של ילדים בעלי אופי שונה זה מזה, כאשר כל ילד הוא מספר. כך לדוגמה, המספר/ילד 1 הוא טיפוס אינדיבידואלי ביותר. הוא תמיד מחליט לבד, לא רוצה לשתף אף אחד וסומך רק על עצמו. 2 היא המתלבטת, הרגישה וזאת ששואלת כל דבר. וכך הלאה עד למספר 9.

המסר של הסיפור ומטרתה של עמית-אלעד, היא להציג לילדים (וגם להורים) כי בכולנו יש את כל טיפוסי האישיות המתוארים בספר. מטרה נוספת היא להדגיש את אפשרויות הבחירה שבידנו. "בסופו של דבר אנחנו צריכים לכוון את הילדים שלנו לבחירה מי להיות בכל רגע נתון. בנוסף אנחנו צריכים ללמד אותם איך לקחת אחריות ולעשות את הבחירות שלהם בעצמם. כאשר אנחנו לא מקבלים את הבחירות שלהם ואומרים "אמרתי לך" על בחירה לא נכונה, הילד לא יבחר שוב. זה ייתפש אצלו ככישלון. אין דבר כזה בחירה לא נכונה, יש בחירה מלמדת וחשוב שנדע להראות לילד מה הוא כן יכול לקחת מהבחירה שעשה. ככה לאט-לאט  מתחזקת אצל הילד האינטואיציה האישית שלו, ככה הוא לומד ללכת בדרך שלו אחרי שאנחנו נותנים לו לגיטימציה ומרווח פעולה".

טיפול במספרים

איך את משתמשת במשולב בנומרולוגיה ובאימון?
"דרך המפה אני עולה על הקונפליקטים של האדם. כעסים, דימוי עצמי, כישורים לעבודה, מערכות יחסים, מנגנוני הגנה, פחדים, פוטנציאלים וכדומה.

באמצעות שיקוף, האדם מבין שהמציאות החיצונית משקפת את המציאות הפנימית שלו. לכן בדיקה של מה אנחנו 'רואים' יכולה לתרום לנו הרבה מאוד מבחינת מודעות עצמית. כך גם כאשר אנו כועסים על מישהו, על בן או בת זוג, הילדים, הבוס וכו' מומלץ לברר על מה זה 'יושב' ומה הנושא הבלתי פתיר אצלנו שקשור לזה ומעיק עלינו כל כך. בעבודתי, אני משלבת בין היתר, עבודה עם המפה הנומרולוגית ויוצרת תהליכי שינוי. בליווי בדרך כלל מגיעים למקומות העמוקים ביותר בהם מוצאים לרוב היעדר אהבה וקבלה עצמית  ובחלק מהמקרים הכול מתחיל מפחד פחד מכישלון /הצלחה. מכאן מתחילה באמת העבודה של בנייה וחיזוק, העצמה, שחזור הכוחות הפנימיים וההכרה ש'אני ראוי' לטוב… אחרי יצירת קרקע בטוחה יוצאים לדרך".
איך בדיוק מתבצע התהליך?
"אני מדגישה שזהו אבחון תהליכי. הרעיון הוא לא להנחית על בן אדם מידע שהוא לא יודע מה לעשות איתו. אחרי מפגשי פתיחה אלה מתחיל תהליך של הבנה, נופל האסימון וזה בדיוק המהפך שאני רוצה שיקרה. מהמקום הזה האדם מחליט אם הוא רוצה להמשיך, כאשר משך המפגשים נקבע בסופו של דבר על ידי האדם עצמו ומידת רצונו בשינוי בחיים. המפגשים הם אימון אישי בתוספת מומלצת של פרחי באך (לא חובה כמובן) התומכים בתהליך.

הליווי מצליח לרוב כי אני משתמשת במספר שיטות שמאפשרות לי להצליב מידע ולתת אבחון מדויק. כבר במפגשים ראשונים מבין האדם שהוא ורק הוא יכול לקחת אחריות על עצמו, להכיר בעוצמותיו ואיכויותיו ולבחור בכל רגע נתון כיצד ייראו חייו. בשלושה מפגשים אלה הוא מצויד בתרמיל שיש בו עוצמות, הכרה בערך העצמי, התחושה שהוא ראוי ומהמקום הזה מתחיל התהליך. כבר במפגשים הראשונים, אני מתשאלת את האדם מצד אחד ומסבירה מה אני רואה כשורש הבעיה, מצד שני. תהליך הייעוץ, הוא קודם כל קבלה מוחלטת ללא שיפוטיות ואחר כך- חיזוק ועידוד. המטרה היא להחזיר לאדם את האמון בעצמו ואת תחושתו הטובה וכמובן לחזק את מעלותיו.
למשל, אני זוכרת שהגיעה אלי אישה צעירה ומוצלחת, בכל קנה מידה, שהתלוננה על הרגשה של החמצה ותסכול מתמשכים, היא דיברה על עצמה במושגים של זלזול וחוסר הערכה והיה ברור לי שאינה מעריכה את עצמה במידה מספקת. 'הזכרתי' לה את מה שסיפרה לי קודם לכן, מבחינת מטרות שהשיגה בחיים. התברר שהיא הייתה ילדה עם בעיות קשב וריכוז, שלמרות הקשיים, למדה באוניברסיטה עד לתואר הראשון, בצבא הייתה קצינה והתקדמה יפה בקריירה. הלווי התמקד בשאלה אילו איכויות נשאה אז בתרמילה (התמדה, אומץ, סבלנות וכדומה). המטרה הייתה לזהות את האיכויות והעצמתן על פי סיקור הישגיה עד לאותו מפגש. לאט לאט היא הבינה והתחברה לאיכויות הפנימיות שלה, שקודם לכן, קיבלה אותן כמובן מאליו ולא ראתה בהן שום דבר מיוחד.
ומה לגבי בעיות בריאות?
"בעזרת השימוש וההצלבה בין נומרולוגיה וכירולוגיה, אפשר גם לראות היבטים פיזיים. אם אני רואה סימנים לבעיה בריאותית כל שהיא, אני ממליצה לגשת לרופא להיבדק ובנוסף, באמצעות שאלות פתוחות, האדם העומד מולי מגיע להבנה מדוע מערכת החיסונית שלו נחלשה והוא חלה במחלה זו או אחרת. לדוגמה אדם שלקה לעיתים תכופות בדלקות גרון וברונכיט, נחשף לכך שמה שקדם למחלות היו סיטואציות לא נעימות שבהן לא הביע עמדותיו, לא אמר את אמירתו ובעצם לא היה נוכח". 

להבין את הילד

לאחר 23 שנות ההוראה, לאוריה יש בטן מלאה על הדרך בה מערכת החינוך מתייחסת אל הילדים. "הדבר הראשון שחייב לקרות הוא צמצום מספר הילדים בכיתות. אין ברירה אחרת. מעבר לזה, היום עם התפשטות השימוש בריטלין, קשה לברוח מהמסקנה שאנחנו פשוט משתיקים את הילדים, מדכאים חלקים מהותיים שיש בהם".

"אם ניקח לדוגמה ילד שהמספר שלו הוא 5, זה ילד שיש בו המון חוסר שקט, מתח ותזזיתיות. אם רושמים אותו לחוג ואחרי חודש-חודשיים הוא לא רוצה ללכת יותר ורוצה לעבור לחוג אחר, הרבה פעמים אומרים: "התחלת אז תסיים". במקרה כזה יש פה התעלמות מוחלטת מהטבע האמיתי שלו, מכך שהוא ילד שממצה מהר ועובר לחקור תחום חדש. כך קורה שנותנים לילד ריטלין כדי להשתיק את הקול הזה שיש בו".

בגני הילדים לפעמים, מאוד בולטת הדוגמה שהגננות לא יודעות להבדיל בין ילד ביישן, שהמספר שלו הוא 2 לבין ילד שהמספר שלו הוא 7 ויש לו צורך בלהיות לבד, להיטען משקט. ואז ישר מסתכלים עליו בעין מעט עקומה כאשר הוא מתרחק מחברת הילדים האחרים. אחר כך ישר מפנים אותו לפסיכולוג וכך זה מתגלגל במקום להבין את הטבע שלו. גם ההורים נוטים לפעמים להשתיק את הילד, בין אם זה בטלוויזיה או במחשב. החיים היום כל-כך עמוסים שלא תמיד יש לנו את הכוח לתת להם את המקום שהם צריכים. אם הילד שלנו הוא מספר 7, ילד שצריך מרחב ולהיטען מהשקט, לפעמים זה מתנגש עם האגו של ההורים. כשהילד קם בעצבים באמצע שיחה והולך לחדר שלו, אל תכריחו אותו לחזור, תנו לו. הוא ייטען בשקט ויחזור לבד. אי אפשר ללמד דרך ארץ בשעת חימה".

מספרים משלימים

ספרה הבא של עמית-אלעד יעסוק אף הוא במספרים ודפוסי האישיות שהם מייצגים. "הספר הזה הוא יותר סיפורי מספרי הראשון. יש פה נסיך שמוכתר בידי הוריו והוא מאוד חושש האם יצליח. יש לו את השדונים שאומרים לו שהוא לא יכול, ואת הפיות שמדרבנות אותו ואומרות שהוא יכול. הנסיך יוצא אל ממלכת המספרים שם הוא רואה איך כל ילד/מספר הוא חלק ממה שדרוש לממלכה. מספר 1 יהיה נחוש, אבל צריך גם ללמוד לשתף פעולה עם האחרים, שזה למעשה מספר 2. המספרים 3 ו-5 הם שוחרי חופש, אבל מה היינו עושים בלי 4 שנותן את המסגרת והחוק? וכך הלאה עד שמגיעים למספר 9, שהוא הגדול, החשיבה מחוץ לקופסא שאומרת שיש אצלנו את הכל בכל אחד מאיתנו".

(צילום: לינור לוי)