טונה ונצ'י נץ' – אני כאן לשבור
אתחיל בווידוי. אני מעריץ, מעריך (וגם קצת) חבר של שני הכישרונות המדוברים שהוציאו שיר משותף חדש לקידום הופעה משותפת וחד פעמית באמפי שוני, שזאת קפיצה משמעותית במספר המקומות שיש למלא בהם ישבנים לעומת הבארבי שנצ'י נץ' וטונה כבר הוכיחו כמה וכמה פעמים שניתן למלא עד אפס מקום.
ונעבור לביקורת. "אני כאן לשבור" נשמע קצת כמו שיר שלא היה נכנס ל"ברוכים הבאים לפתח תקווה" של נצ'י ולא ל"גם זה יעבור" של טונה. שני האלבומים הנ"ל, שזכו לשיאי הצלחות כפי שלא נראה שציפו להם שני יוצרי האלבומים, זיכו כל אחד מהם בפרס אקו"ם והביאו אותם לעמוד מול עשרות (ואולי מאות) אלפי אנשים בקהל שמעריץ אותם ושר כמעט את כל השירים בהופעה יחד איתם.
שני החברים, אשר החלו את דרכם האמנותית במשותף, יצרו יחד באלבומו של נצ'י נצ' "בור ועם הארץ" ולאחר מכן גם באלבומו של טונה, ואחריו שוב לזה של נצ'י (וחוזר חלילה). כעת הם שחררו שיר שלישי משותף, שלמרות עוצמתי בהפקה ובמילים מושחזות ומגניבות עליהן אמונים טונה ונצ'י, הוא אינו מצליח להרים אותי לעוצמות ההתלהבות שחוויתי בהאזנות לאלבומים המכובדים של השניים. משהו ב"אני כאן לשבור" לא עובד כמו שצריך כי הוא אינו חלק ממכלול שלם של שירים המתקשרים אחד עם משנהו. הוא אינו מתחבר לאף אחד מהשניים בהצלחה יתרה ונשמע כאילו הם הוציאו אותו רק על מנת לקדם את ההופעה, שהיא אכן אבן דרך חשובה בקריירה של שניהם, אך דורשת אולי התייחסות קצת אחרת בגישה לקהל האדוק שעוקב אחריהם מההתחלה.
אולי זה הקצב ורוח ההפקה שנשמעת יותר דומה לאלבומו של טונה (בשל העובדה שהוא וניר דנן הפיקו את הסינגל החדש), ועדיין בספק שהייתה נכנסת לאלבום "גם זה יעבור" אפילו אם היה שיר סולו של טונה. ייתכן ורף הציפיות שנוצר אצלי מן השניים, כל אחד לחוד וכמובן שמשניהם יחדיו, הוא כה אסטרונומי שרק אלבום חדש שיגיע בעתיד יצליח לעלות ולכבוש אותי מחדש, או שמא יותר נכון לכתוב "לשבור" אותי מחדש. כי בסופו של דבר מדובר בשיר רוק היפ הופ מהנה אך מעט פרווה.