אור וקסמן-תרנגול
מילות השיר "תרנגול" נשמעות מעט כאילו נכתבו בידי סכיזופרן או בעל הפרעה מסויימת. מצד שני ההיסטוריה מלמדת שהאמנים החדשניים ביותר סבלו מהפרעות קשות גם כן. אור וקסמן לא נראה כאחוז הפרעות בקליפ המלווה את הסינגל, שנראה מעניין מאוד וניכר כי השקיעו בו עבודה רבה. התוצאה עשוייה היטב.
השיר עצמו רווי צלילים אלקטרוניים ואפילו את קולו של וקסמן עוטפים אפקטים דיגיטליים שלדעתי מוגזמים יתר על המידה ומונעים מהמאזין לשמוע את קולו האמיתי של אור, שנשמע כאילו חושף שכבה מנשמתו אך חבל שלא בצורה הטבעית המתבקשת.
המקצב בועט ומשתנה רבות לאורך השיר מה שמושך את האוזן בזמן שצלילי הסינתיסייזרים משמיכים את וקסמן בהרמוניות מעניינות ולא שגרתיות ואף עולים עליו ברמתן בחלקים של השיר.
העשייה המוזיקלית של וקסמן לקוחה מחוויות אישיות, התבוננות חברתית ואמירה על החיים בישראל כיום, בה קשה לסגור את החודש לרובינו ועל אחת כמה וכמה לאמנים וזמרים. עם אנלוגיות דוגמת "נשר ענק עם צל של גוזל" מותיר אותי אור בסקרנות לגבי עומק הטקסטים שלו ביתר השירים שיצאו מאלבום הבכורה של וקסמן, עליו הוא עומל כבר שנה וחצי.
בקליפ וקסמן יושב כבול לכיסא וספק משתגע בזמן שהשחקן בן סלע, העטוי בשמלה לבנה ואיפור מרוח, זומם לענות אותו באכזריות ואחת לכמה זמן מנורת התקרה של מרתף העינויים מהבהבת לסירוגין מתחלפים תפקידי הדמויות וידו של וקסמן על העליונה. הסוף מצליח להפתיע, אפילו ציניקן חובב זוועות כמוני, ואני ממליץ לכם להעיף מבט בוויזואליות המושקעת וביכולות המשחק שלא נופלות ברמתן מהשיר הנישתי בעל הפוטנציאל להגיע למועדונים.
שורה תחתונה. עד כמה שמסווג אור וקסמן את עשייתו לז'אנר האינדי-אלקטרו-פופ אני חושב שבסצינת ה"EDM" הלוקאלית ואף בזו שמעבר לים יש מקום לאמן מסקרן כמוהו, ומעניין יהיה לראות האם יצליח למנף את המוזיקה שלו כראוי.
צילום יחצ
