"אני מייחל ליום שבו אוכל לבוא לעמותה הצרפתית כאן בעיר ולשים להם צ'ק על השולחן ולומר 'תודה גדולה', על כל העזרה, הסיוע והתמיכה שאני והמשפחה מקבלים מהם כבר כמה שנים", אומר נדב (שם בדוי), נשוי ואב לשני ילדים, מובטל המתגורר במודיעין ארבע שנים ולא מצליח למצוא עבודה.

נדב הוא אחד ממאות הנזקקים שנתמכים על-ידי העמותה הצרפתית במודיעין. השבוע הוא קיבל חבילת מזון ומוצרי יסוד עד הבית, "היה מכל טוב בחבילה הגדולה", הוא מספר, "בשר, ביצים, שמן, ירקות, פירות, הכל. זה ארגז קרטון ענק שבקושי הרמתי אותו, וזה יעזור לנו לכל ימי החג".

הוא קרוב לגיל 40 וביקש להישאר בעילום שם, "כי הבושה גדולה". הוא עוד לא התייאש מלמצוא עבודה במקצועו כמכונאי, אבל בפועל, כאמור, מתמודד עם אבטלה קשה וממושכת. אשתו סייעת לגננת במקצועה, גם היא מובטלת מזה כמה שנים והתייאשה מלשכת העבודה, "שפעם עוד הייתה מציעה לאנשים משרות או קורסי הסבה, והיום גם את זה לא".

הכל התהפך

הם גרים בשכירות כבר ארבע שנים במודיעין, אליה הגיעו מירושלים. כל חייו עבד במקצועו כמכונאי אבל לפני שנתיים מצא עצמו מובטל, במקביל לאשתו, ומאז הכל התהפך. זכאותו לדמי אבטלה פגה מזמן, וגם זו של האישה, ופתאום מאדם עובד בעל רכב צמוד מהעבודה הפך לשבר כלי, בלי תחושת כבוד, בלי הרגשה שהוא עוזר למשפחה, בלי יכולת לפרנס ולהתבסס, כשהחלום הרחוק לקנות פעם דירה שתהיה שלו ושל אשתו, הולך ונגוז.

איך אתם מתנהלים בחיי היום-יום?

"מתגלגלים, זאת מילת המפתח, לפעמים אם יש לי משהו מזדמן כמו למשל צביעת דירה או תיקון של איזה רכב שנתקע, אני לוקח את העבודה, פה כמה מאות שקלים, שם עוד קצת כסף שיהיה לאוכל ולשכר דירה, אבל אי אפשר לבנות על זה".

מתסכל?

"יותר ממתסכל, זה נורא וזה בעיקר מפחיד, שצריכים לחשוב מה יהיה מחר, כי כל יום זאת מלחמה חדשה וכל חודש צריך לחשוב מאיפה מביאים את שכר הדירה ואת הארנונה ואיך משלמים את המים והחשמל והגז".

יש הרבה מוסכים באזור, ברמלה, לוד, ביהוד, לא מצאת עבודה מסודרת?

"חיפשתי, אבל במוסכים שם הם מעדיפים להעסיק ערבים, זה יותר זול להם וכנראה משתלם. בעל המוסך יכול להעסיק ערבי בשכר של 4,000 שקל בחודש וזה כולל שעות נוספות בלי הגבלה, אז איך אני אמצא עבודה נורמלית?".

ואם אין עבודה מזדמנת מה עושים?

"בדרך כלל אני מקבל עזרה מהמשפחה או מחברים. לוקחים קצת כסף מאחד, מחזירים לשני, באמצע משלמים לשכר דירה, הכל קומבינות, צריך להיות כמו לוליין, לקפץ מאחד לשני, להחזיר כאן חוב אחד ולקחת שם חוב אחר".

נדב מצוי כעת בהליכי פשיטת רגל בהם נקט מחוסר ברירה. חובותיו מסתכמים בסכומים גבוהים, והילדים בגילאי בית הספר עוד לא מבינים את המצב, "אני רוצה לא לערב אותם, כי אני עצמי באתי ממשפחה שההורים גרושים ואני יודע מה זה", הוא אומר.

יש מתח בבית, ביחסים עם האישה?

"ודאי. המצב הכלכלי מביא למתח ומריבות בבית, אשתי רצתה לעזוב את הבית לא פעם, אנחנו מתווכחים הרבה ועכשיו אנחנו בטיפול זוגי אצל אחד הרבנים כאן בעיר. אבל אני לא אופטימי ".

אפשר כל הזמן לבקש עזרה מהמשפחה?

"לא,, לכן אני מנסה גם להיעזר בעמותות כמו העמותה הצרפתית. ייאמר לזכותם שלא הייתה פעם שלא פניתי למשה סדיה והוא לא עזר לי, והיו לצערי מקרים רבים שבאתי ואמרתי להם 'אין לי אוכל בבית לילדים'".

אתה מקבל חבילות מזון?

"כן, בכל החגים, בראש השנה, בפסח ובעוד חגים אנחנו מקבלים הביתה חבילות מזון גדולות בקרטונים שיש בהם כל טוב, מבשר ועד לקטניות, דגנים וכל מה שצריך למשפחה. הרבה פעמים אנחנו מקבלים חבילות מזון גם לשבתות רגילות".

ומעבר לזה?

"חוץ ממזון אנחנו גם מקבלים מהעמותה לפעמים ריהוט וציוד לילדים ובגדים. הם פשוט מלאכים בצורת בני אדם, אין לי דרך אחרת לתאר אותם".

אתה יודע שבמודיעין יש יותר מ-500 משפחות במצוקה?

"אני יודע מצויין כי אני פוגש אותם בכל מקום. כולם חושבים שזאת עיר של הייטק ושל מעמד הביניים, זה נכון, אבל יש כאן גם הרבה משפחות שבאו מירושלים כמונו, וגם מלוד ומרמלה, בלי בסיס כלכלי, ורואים את זה. שמעתי פעם שפוליטיקאי אמר 'מודיעין היא לא עיר למעוטי יכולת', אבל יש כאן כאלה ואי אפשר להתעלם מזה".

אני מניח שהילדים מרגישים את המצב, איך מסתירים מהם שאין כסף?

"לא מזמן הלכתי עם הבת שלי ברחוב והיא ביקשה ממני משולש פיצה. זה עולה בסך הכל

8 שקלים, אבל לא היה לי בכיס שמונה שקלים. מה אני אגיד לה, שאין לאבא שלה שמונה שקלים לפיצה? אמרתי לה: 'בואי חמודה, אני ממהר, ביום אחר אקנה לך', והלכנו משם. היא לא אמרה לי כלום אבל אני בכיתי בלב בפנים שלא יכולתי לקנות לה משולש פיצה קטן אחד".

מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחה לשנה החדשה?

"שאמצא עבודה ושהמדינה תתעורר ותחשוב על מעמד הביניים, כי אני עדיין רואה את עצמי כמעמד הביניים ותראה באיזו מהירות התהפכו עליי החיים והפכתי ממעמד ביניים לעני. המדינה פשוט דורסת אותנו עכשיו, אני מאחל לכולנו שיתעוררו שם למעלה ויבינו שאנחנו אנשים".

גידול טבעי גם בהיקף המצוקה

מי שמסייע לנדב ולמשפחתו היא העמותה הצרפתית של מודיעין, שמייסדיה הם יוצאי צרפת שמתגוררים בעיר. 'העמותה הצרפתית-מודיעין' הוקמה לפני 13 שנה על-ידי המייסדים ד״ר שלמה שמעוני, רופא משפחה במקצועו, אריק פדידה, גזבר העמותה ועובד בכיר בחברת הייטק, המנכ"ל משה סדיה, אופטיקאי ויו״ר מתנדבי מד"א-מודיעין, ויוסי אביבי עובד בכיר בחברת הייטק ומתמודד ברשימה למועצת העירייה.

העמותה התחילה בחלוקת ערכות סיוע למספר קטן של משפחות נזקקות, ועם התרחבות העיר והגידול באוכלוסייתה חל באופן טבעי גידול גם במספר המשפחות הנזקקות. במהלך השנים הצטרפו תושבים רבים כדי לעזור ולתרום, והיום היא העמותה הגדולה בעיר, ומטפלת בנזקקים בתיאום עם מחלקת הרווחה בעירייה.

מתנדבי העמותות מכינים מזון לנזקקים

משה סדיה, מנכ"ל העמותה, יליד צרפת, נשוי ואב לחמישה ילדים, אופטיקאי במקצועו וסמ"פ במילואים סיפר: "כחייל בודד לשעבר אני אישית יודע עד כמה זה חשוב ומעודד לקבל משהו, במיוחד מאנשים שאתה אפילו לא מכיר. אנחנו מחלקים מאות חבילות למשפחות בחגים ובסופי שבוע, וגם במהלך כל ימות השנה".

לקראת ראש השנה הוא מוסיף ומדגיש: "חשוב להבין שכל אחד וכל בעל עסק יכול לעזור בכל תחום, אנחנו כבר יודעים כיצד לנווט ולהפנות ולחבר בין הביקוש להיצע. חשוב להביא לידיעת הציבור שבין המשפחות הנצרכות ניתן לזהות משפחות רבות שמדורגות ברמה סוציו-אקונומית בינונית וגם גבוהה, שנפלטו ממעגל התעסוקה, בעיקר בתחום ההיי-טק והתקשורת, והם מוצאים את עצמם מהר מאוד מתחבטים בבעיות כלכליות אליהן לא היו חשופים מעולם במהלך חייהם. לפתע הם נכנסים למעגל של חובות, עד  שהם כבר לא יכולים לחשוב בצורה הגיונית ולתכנן כיצד לחזור למעגל העבודה".