שנה וארבעה חודשים מאז המחדל והאסון הנוראי וכבר מדברים על רצועת עזה במושגים של ריביירה, כאילו לא היינו נטועים בים של מוסלמים קיצוניים וחדורי שנאה עם רצח בעיניים שלא רואים ממטר כשהם נתקלים ביהודי. יהודי הוא יהודי הוא יהודי, ודינו אחד – מוות.
טראמפ מתייחס לשכונה שלנו כאילו היינו לאס וגאס, או במקרה שלו אטלנטיק סיטי, שבה החזיק במשך שנים ארוכות קזינו (טאג' מאהל), שאף פשט את הרגל. זה יפה וראוי להערכה שטראמפ חושב מחוץ לקופסא ורוצה להגלות את תושבי עזה מהרצועה, ליישר את השטח ולהקים ריביירה. בעולם אחר, ובמיוחד אחרי 7 באוקטובר, כך היה ראוי לעשות, אבל בהכירנו את השכונה שבה אנחנו מתגוררים ספק רב אם משהו מזה יקרה.
אין ספק שהנשיא האמריקני מראה סימנים בימים הראשונים לכהונתו השנייה שהוא חובב ציון על מלא, כאילו חונך בדגניה א' ושירת בגולני. בעיניים שלי, החזון של טראמפ נראה כמו מדע בדיוני, אבל בעידן ה-AI נראה שהכול אפשרי ומי יודע, אולי אפשר להפוך את שני מיליון תושבי הרצועה להולוגרמות נטולות נשק.
ועד שמשהו מזה יקרה, לבי לבי על החטופים שנותרו במנהרות החושך בעזה. בשבועיים האחרונים אחזה בכולנו האופוריה עם שחרור החטופים, ונראה שאנחנו שוכחים מאלה שנותרו מאחור. ההפגנות להחזרתם התמעטו והן פחות עוצמתיות. גם במרחב הציבורי יש פחות נראות של תמונות החטופים וסרטים צהובים. החטופים זקוקים עכשיו למים ואוויר ופחות לבתי קזינו בחאן יונס וג'באליה. הם הכי זקוקים להגיע הביתה. עכשיו.
ההדלפות מספרות על כך שראש הממשלה אינו מעוניין בשלב ב' של העסקה. כולי תקווה ותפילה שזה אינו נכון. אסור שזה יהיה נכון, אם כי שר הבטחון לשעבר, יואב גלנט, מגלה לנו הבוקר שלא נעשה הכל כדי להשיב את החטופים. אם רק קמצוץ מזה נכון, אוי ואבוי לנו. זה מחדל מוסרי וערכי שאינו ניתן לכפרה.
נ.ב. תתכוננו: גם השנה, למרבה הצער, יהיו לנו כ-450 הרוגים רק מתאונות דרכים. שימרו על הילדים ועל עצמכם. תזהירו אותם שמעבר חציה הוא המלצה, אבל הוא עדיין "אזור מלחמה".
