לא הזדעזעתי מהתאונה הבוקר בכביש 4 שבה נהרגו שתי נשים ותינוקת בת שנתיים. כעסתי מאוד כי התאונות האלה צפויות נוכח המלחמה היומיומית בכבישים שבה כולנו אבל כולנו אשמים: נהגים, הולכי רגל, רוכבי אופניים חשמליים, רוכבי אופניים לא חשמליים וכל גורמי הממשל והאכיפה.
אשמנו, חטאנו, רצחנו, גנבו רמזור אדום, סימסנו תוך כדי נהיגה, חצינו מעבר חצייה תוך כדי שיחה והתעסקות בטלפון הנייד, עקפנו בקו לבן, עברנו כמעט על כל תמרור אפשרי בניגוד לחוק. בכל הקשור לתנועה שלנו בכבישים אנחנו בכאוס מוחלט. אנדרלמוסיה שאין לה התחלה ואין לה סוף. מאות הרוגים בשנה ואיש אינו נותן את הדעת באמת על האם אמממא של קיפוח חיים.
אין דין ואין דיין. אין חוק. אין אכיפה. אין מפכ"ל. אין בית משפט. אין עונשים ואין מלך בישראל. איש הישר בעיניו יעשה. אני עושה לא מעט קילומטראז’ ברכב ובעיקר בתל אביב וגוש דן. אין בנמצא ולו כטעות סטטיסטית שוטר אחד לרפואה. הנהגים מזהים זאת ולכן מעזים לבצע עבירות נוראיות. האור האדום ברמזור הוא רק המלצה ואין כמעט צומת אחד שבו לא גונבים את האדום. הדו גלגליים מטפסים על מדרכות, עולים יורדים וחותכים ומקצרים. אלה על האופניים החשמליים טסים בעשרות קמ"ש ללא קסדות, ללא פנסים דולקים בלילה. הולכי הרגל מסמסים תוך כדי חציית כביש ברוב המקרים אפילו לא במעבר חצייה.
מי בכלל ראה ניידת תנועה בגוש דן בפעולה בתקופה האחרונה? מי נתקל בשוטר בתפקיד קונס נהג החוסם נתיב תנועה ברחוב ראשי בתל אביב ב-1000 שקל או מחרים לו את הרכב כי הנהג ירד לקנות סיגריות בפיצוציה שעל הכביש.
המתרחש בכבישים מעיד עלינו יותר מאשר כל דבר אחר. יש שתי אפשרויות להרתעת הנוהגים והולכי הרגל. האחת שמדובר בעם בעל תרבות ומסורת ואז חוקי התנועה יכולים להתקיים ללא נוכחות של משטרה וזה ממש לא המקרה שלנו. האפשרות השנייה להציף את הכבישים בשוטרים גלויים וסמויים ולהטיל עונשים קיצוניים על עברייני התנועה.
עם ישראל מבין כשמכים אותו בכיס או כאשר שוללים ממנו את רישיון הנהיגה. יש להקים בתי משפט ליליים שאליהם יגיעו עברייני תנועה שעה אחרי שביצעו את העבירה ויחזרו הביתה אם בכלל במונית או ברגל.
ואם צריך מיליארד שקל בשנה כדי שזה יקרה מצידי שביבי וממשלתו ימכרו באגטים ברחובות פריז.
